מאגר סיפורי מורשת

סיפור חייה של סבתא

סבתא נולדה בירושלים למשפחה ירושלמית. בשכונה מקסימה בית סבתא היה הבית המרכזי בשכונה כי סבתא אסתר (סבתא רבא שלי) היתה כמו האחות והמחנכת של כל ילדי השכונה. בחצר שלנו התקיימו הצגות וממנה יצאנו כולנו למשחקים. אחד המקומות האהובים עלינו במיוחד היתה חורשת שנלר, שבהמשך הקימו בה את גן החיות התנכי.

סבתא למדה בבית ספר יסודי על שם חנה שפיצר, בו למדה סבתא אסתר, ובתיכון על שם אוולינה דה רוטשילד. במהלך הלימודים בתיכון סבתא התנדבה ללמד ילדים ממשפחות במצוקה. אחד הדברים שעניינו את סבתא באופן מיוחד היה לבקר בכנסת ולהקשיב לדיונים בנושאים שונים. לעיתים קרובות סבתא עצרה בדרכה הביתה מבית הספר על מנת להקשיב לדיונים בכנסת.

במהלך לימודיה של סבתא באוניברסיטה העברית בירושלים סבתא המשיכה בפעילות למען ילדים ממשפחות במצוקה, ובפעילות פוליטית. במסגרת הפעילות הזאת פגשה סבתא חברי כנסת רבים, וביניהם את חבר הכנסת מנחם בגין, שהיה אז יושב ראש האופוזיציה בכנסת.

שנת 1967, כשסבתא היתה סטודנטית, היתה שנה של מפנה במדינה, אבל גם בחייה של סבתא. זו היתה השנה הקשה של מלחמת ששת הימים. השבועות שחלפו מיום העצמאות ועד יום פרוץ המלחמה, ב-5 ליוני, זכורים לסבתא כשבועות קשים ומפחידים במיוחד. כולם גויסו לצבא. באותם ימים הוקמה ממשלת אחדות לאומית אליה הצטרף  מנחם בגין. כשסבתא חזרה לירושלים אחרי המלחמה היא נתבקשה לקבל על עצמה את התפקיד של מזכירת סיעת גח"ל בכנסת. סבתא נשארה בתפקיד זה 13 שנים, אותם רואה סבתא עד היום כשנים המשמעותיות בחייה.

העבודה עם מנחם בגין ושאר חברי הסיעה בשנים האלה, חשפה אותה לאירועים החשובים בתולדות המדינה, ולדיונים שהתקיימו גם בכנסת וגם בסיעה, כמו מבצע אנטבה, ואחת המלחמות הקשות ביותר- מלחמת יום הכיפורים, ועוד אירועים רבים וחשובים. סבתא מתארת את בגין כמנהיג גדול, איש של חזון, שלחם למען הקמת המדינה ונאבק למען שלום שוויון וצדק חברתי כל ימי חייו. איש צנוע וישר, אוהב אדם אמיתי. סבתא חושבת שזה היה כבוד רב עבורה לעבוד וללמוד ממנהיג כמוהו, וכמו גם עם חברים אחרים בסיעת גח"ל של אותם ימים.

בבחירות של שנת 1977, נבחר מנחם בגין לראשות הממשלה שתי הפעולות הראשונות עליהן החליט בגין היו מפעל שיקום שכונות העוני ויוזמה לשלום עם המדינה הערבית הגדולה והחזקה ביותר – עם מצרים. סבתא זוכרת את הדיונים הארוכים, את החששות והתקוות שהובילו את המהלכים לקראת בקור סאדאת בכנסת, הדיונים בפרטים על הסכם השלום, הוויתורים שישראל תהיה מוכנה לעשות כדי לחתום על הסכם עם מצרים. סבתא זוכרת דיונים שנמשכו שעות רבות, לפעמים כל הלילה.

בסופו של דבר הגיע סאדאת לכנסת, לביקור עליו כתבנו. בהמשך התקיימו שיחות שלום בוושינגטון. סבתא נסעה לוושינגטון, לקמפ דוד, שם היא עבדה עם העיתונאים. הסכם השלום נחתם ב-25 למרס 1979, אחרי דיונים קשים וסוערים בכנסת. בגין הסכים לוותר על כל סיני כי בגין האמין שסיני איננה חלק מארץ ישראל, אלא מעבר בדרך אליה. בגין חשב שבוויתור על סיני הוא יוכל להבטיח שיהודה ושומרון וירושלים יישארו בשטחי מדינת ישראל כדי להבטיח את ארץ ישראל וירושלים בגין פתח במבצע בניית ישובים ביהודה ושומרון, ובשכונות החדשות של ירושלים.

בגלל החתימה על הסכם השלום עם מצרים מנחם בגין ונשיא מצרים אנואר סאדאת, קבלו את פרס נובל לשלום. סבתא זוכרת את הקטע המיוחד מדברי בגין על משמעות השלום עבורו: "השלום הוא יופי החיים, הוא זריחת השמש, הוא חיוכו של ילד, אהבתה של אם, חדוותו של אב, היחד של המשפחה. הוא קידומו של האדם ניצחונו של הצדק התגברותה של האמת. השלום הוא כל אלה ויותר". במילים אלה שיקף מנחם בגין, בכמה משפטים קצרים, את כל מה שלמענו הוא לחם, ועליו הוא חלם.

ההסכם עם מצרים מחזיק מעמד מאז ועד היום. מאז שסבתא פרשה מעבודתה בכנסת, והתחתנה עם הסבא שלי ארווין קוטלר היא המשיכה וממשיכה בפעולותיה בחינוך יהודית בקשר למדינת ישראל ולזהות יהודית בקהילת מונטריאול ומחוצה לה.

הזוית האישית

נדב: נהניתי ללמוד על סבתי וללמד אותה ואני מאחל לך להזדקן לאט.

סבתא: היה לי מאוד כייף ללמוד איתך על ההיסטוריה של העם היהודי ולבלות איתך זמן.