מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

בין המלחמות

שיר לשלום
ההוק במצעד יום העצמאות בת"א, 1965
התקווה של סבא רחמים

אני, רחמים כהן, נולדתי בשנת 1942, בישראל – לפני הקמת המדינה.

השנה 1948, לפני יום העצמאות, היריות נשמעו חזק מהרגיל ואני בן 6 ונכנס ל"ממ"ד שלי", מתחת למיטה של הורי, זה נראה לי המקום הכי מוגן שבעולם. זה היה כמעט יום רגיל וכשמתרגלים ליריות זה ממש לא מפחיד.

למחרת, לפני  70 שנים, ושוב קולות אבל בגוון אחר. המבוגרים קראו לזה "זיקוקי דינור" וחגיגות יום העצמאות למדינת ישראל ואני חשבתי האם זה סיום המלחמה? או תחילת של מלחמה אחרת ומה אני אעשה עם ה"ממ"ד שלי"?.

אחרי החגיגות והריקודים ברחובות התחילה המלחמה שאחרי המלחמה, "תקופת הצנע". תקופה שלא אוכלים מה שרוצים או מה שיש "במכולת" אלא האוכל ניתן בהקצבה. הפרדוכס היה שאני כילד לא הייתי "אכלן" ואפילו הייתי מעדיף לא לאכל, אבל בתקופת הצנע התיאבון נפתח. ההורים באותה תקופה, והאמת בכל תקופת חיינו, נתנו לילדים שלהם אוכל מההקצבה שלהם. למדינה הייתה תקופה קשה מבחינה כלכלית אבל לא באתגרים שהמדינה הציבה לעצמה  והשמיים הם הגבול. כיצד היה אפשר לחשוב על נשק הרתעתי כזה שלמדינות ספורות, אולי 3 מדינות בעולם היה, וכל זה כדי שיעזבו אותנו בשקט, בארץ. גם אני כמו המדינה, חשבתי רחוק על מנת להגיע רחוק ככל האפשר.

תקווה נותנת לאנשים חמצן כדי לחיות ואנרגיה למדינה כדי להתקדם בכל התחומים וכיום לאחר 70 שנים "כמעט" השגנו את כל היעדים. לא במקרה ההמנון של מדינת ישראל כולל את המילים הבאות: "עוד לא אבדה תקוותינו התקווה בת שנות אלפיים להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון וירושלים".

תקופת הטרור התחילה כבר אז בשנת 1956 והאוייב הפעיל יחידות טרור – "פאדיין".  הפעולות של יחידות הטרור שיבשה את החיים שלנו משקטים, כפי שקיווינו שיהיו, לחיים בלתי אפשריים. הפעם ישראל החליטה על יוזמה צבאית התקפית והשיגה את כל מטרותיה, אבל האמריקאים לא ידעו על "מבצע קדש" והם כעסו. התוצאה היתה שישראל ומדינות אחרות שיששתפו במבצע נאלצו להחזיר את השטחים שנכבשו ועל ישראל הוטל הסגר (אמברגו)  מכירת נשק צבאי מארה"ב לישראל. אותו הסגר הוסר בשנת 1963 וארה"ב מכרה לישראל את טילי ההוק. באותה שנה יצאתי לארה"ב מטעם חיל האוויר ללמד את מערכת ההוק יחד עם אשתי ושם נולד לנו בנינו דרור שהוא האבא של הראל, הנכד שלי, שלו מוקדש הסיפור כולו.

מלחמת ששת הימים מצאה אותי באחת מסוללות ההוק שהגנה על מקום אסטרטגי חשוב למדינה.  פתאום רעש אדיר, רעש שונה ממה שהורגלתי במשך השנים, טיל הוק שוגר ליירוט מטוס שנכנס לאיזור שהוגדר כמוגן ע"י טילים. המטוס הופל והשמחה הייתה גדולה הטיל הראשון בעולם שהופעל בעת מלחמה. פתאום שקט מוחלט, המטוס שהופל היה מטוס שלנו, הטייס שהיה במטוס נפצע במהלך קרב עם האויב ולכן לא היה קשר איתו. תקרית קשה בעיצומה של מלחמה שהסתיימה בניצחון מוחץ.

כשדברנו על התקופה של בין המלחמות, תמיד חשבנו שהמדינה הראשונה שתעשה שלום עם ישראל תהיה "לבנון". הסיבה, לבנון הייתה מדינה שקטה ומדינה תירותית וחשבה רק על שגשוג כלכלי. מסתבר שלחיים בתקופה הזאת יש כללים אחרים  ובלתי נצפים מראש. המדינה הראשונה שישראל הגיעה להסכם שלום הייתה מצריים ואחריה ירדן ועם לבנון יש לנו בעיות עד היום. הסיבה לכך ששוב נכנס גורם חדש/ישן, יחידות טרור שהגיעו ללבנון וגרמו לנו לשתי מלחמות.

תקופת שיגור טילים על ישראל שוב, גוף טירור אחר, גרם להטרדה קשה בעיקר לתושבי הדרום. בעיצומם של שיגורי הטילים  מצאתי את עצמי בבאר שבע בביקור משפחתי. אזעקות צבע אדום והבן שלי אמר לי "אבא צריכים להיכנס לממ"ד" ואני הסכלתי על אחת המיטות "הממ"ד שלי" משנת תש"ח ואמרתי "בואו ונכנס לממ"ד".

התקופה שבין המלחמות מאופיינת בתקווה לשלום וכפי שביטא זאת כל כך יפה המשורר יענקל'ה רוטבליט "תנו לשמש לעלות לבוקר להאיר, הזכה שבתפילות אותנו לא תחזיר. לכן, רק שירו שיר לשלום אל תלחשו תפילה מוטב תשירו שיר לשלום בצעקה גדולה".

הזוית האישית

סבא רחמים – היו הרבה נושאים מהרשימה שקיבלתי ויכולתי לכתוב עליהם. אחד הנושאים "סיפור העליה" אבל לא יכולתי לכתוב עליו כי נולדתי בישראל. אני מקווה שבעתיד כשהנין שלי יבקש שאכתוב במסגרת שרשים אני אכתוב על "החזרה הבייתה"

מילון

פאדיין
כינוי משותף לקבוצות טרור שונות, לא בהכרח קשורות זו בזו, של מחבלים ערבים שהופעלו בידי גורמים ממלכתיים במדינות ערב והסתננו לישראל למטרות פיגועי טרור החל מאמצע שנות ה-50 ועד שהוחלפו בארגוני הטרור הפלסטיניים באמצע שנות ה-60.

טילי ההוק
מערכת הגנה אווירית של טילי קרקע-אוויר חצי אקטיביים ליירוט כלי טיס בטווחים בינוניים, בגובה נמוך עד בינוני, שיוצרה ע"י חברה בארה"ב, המערכת נרכשה על ידי רוב מדינות נאט"ו, יפן, איראן (טרם המהפכה האסלאמית) ומדינות נוספות ובהן ישראל החל משנת 1965.

ציטוטים

”תקווה נותנת לאנשים חמצן כדי לחיות ואנרגיה למדינה כדי להתקדם בכל התחומים“

הקשר הרב דורי