מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

בזכות התעודה שהתחלפה הצליחו הורי לעלות לארץ ישראל

עדנה וליה
התעודה המזוייפת
עליית הורי לארץ ישראל בעזרת תעודות מזויפות

הורי (רובין ואיטה שטוקבנד) התחתנו בשנת 1937 וחיו בוורשה שבפולין. אבי רובין היה יתום וגדל אצל הדודים שלו. במשפחה של אמי היו 8 ילדים, הורי אמי ו – 5 מילדיהם עם משפחותיהם עלו לארץ ישראל בתחילת שנות השלושים. שני אחים של אמי נשארו בוורשה התחתנו שם ולכל אחד מהם היה ילד אחד. אמי למדה בבית הספר לאחיות ונשארה לסיים את לימודיה בוורשה. היא תכננה לעלות לארץ בסיום הלימודים, אבל אחותה רחל, שהייתה אחות בבית חולים הדסה בירושלים,  הציעה לה ללמוד גם להיות מיילדת. אמי למדה בוורשה בבית הספר למיילדות ועבדה כאחות בבית חולים בפאלניץ (בית החולים "לינת צדק").

בקיץ 1939 הורי תכננו לעלות לישראל ושלחו לבית הורי אמי בתל אביב חבילה עם בגדים ושמיכות. הם עזבו את וורשה בדרכם לארץ ישראל, הגיעו עד גבול צ'כיה, אך לא הצליחו לעבור את הגבול והחזירו אותם בחזרה לוורשה.

ב-1 בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה. את אבי ושני אחיה של  אמי לקחו למחנה עבודה ,(שני אחי אמי נספו במחנה).אבי הצליח לברוח מהמחנה ונדד ביערות כחודש וחצי עד שחזר לוורשה. הוא ואמי החליטו לברוח מוורשה מזרחה לכיוון רוסיה. הם ברחו ללבוב וגרו שם כמה חודשים. אחר-כך הם עברו לרוסיה ומשם היגלו אותם לסיביר לעשר שנים, בגלל שאבי לא הסכים לקבל אזרחות רוסית ולהילחם במלחמה בשורות הצבא האדום. לבסוף הם חיו בסיביר שנה וחצי. כששחררו אותם הם נסעו לטורקמניסטן (על גבול פרס) וחיו שם עד סיום המלחמה, (אחותי יפה נולדה ב-1944 בעיר מארי שבטורקמניסטן).

אמי עבדה שם כאחות מיילדת וזה מה שהציל אותם ונתן להם אפשרות לחיות שם. כשנגמרה המלחמה הם נסעו ברכבת במשך שבוע לוורשה כדי לחפש קרובי משפחה שניצלו בשואה אך לא מצאו שם אף אחד מקרובי משפחתם וממכריהם.  הם חיו בוורשה חצי שנה וכשהם נתקלו בגילויי אנטישמיות הם עברו למחנה עקורים בגרמניה שם חיו שנתיים. אמי עבדה כאחות ואבי עבד כחשמלאי. הם מאוד רצו לעלות לארץ ישראל, אך בארץ שלטו הבריטים ולא נתנו ליהודים לעלות לארץ.  כל המשפחה בארץ התגייסה כדי למצוא דרך להעלות אותם לארץ ישראל.  אחות של אמי, רחל, שעבדה בבית החולים הדסה בירושלים הוציאה מארכיון בית חולים תעודה של משפחה  (משפחת פלדמן) שחיה בארץ ישראל בעבר.

בנם הנריק נולד בירושלים והם עברו לגרמניה.  הורי קיבלו ויזה  לארה"ב (מקרובי משפחה שגרו בארה"ב) ומשפחת פלדמן קיבלה אישור כדי לחזור בחזרה  לארץ ישראל.  משפחת פלדמן רצתה לנסוע לארה"ב והורי מאוד מאוד רצו לעלות לארץ ישראל ולהתאחד עם משפחת אמי  שחיה בתל אביב.  שתי המשפחות התחלפו בינהן בתעודות והורי עלו לארץ ישראל עם תעודתם של משפחת פלדמן.  את השם הנריק בתעודה של משפחת פלדמן שינו להניה ולימדו את אחותי יפה  ששמה הוא הניה.  הורי ואחותי היו אמורים לעלות לארץ באניית המעפילים "אקסודוס", אך אחותי חלתה בשעלת ולא אישרו להם לעלות לאנייה.

בינואר 1948 הם נסעו מגרמניה לנאפולי שבאיטליה. הם שהו שם שבוע ומשם הפליגו לארץ ישראל.  ב-1 בפברואר הם הגיעו לנמל חיפה אך לא אישרו לאנייה לעגון והם הפליגו לאלכסנדריה שבמצרים.  ב-2 בפברואר הם חזרו לנמל חיפה וירדו מהאנייה . בנמל חיכו להם רחל אחות אמי ובעלה. הם נסעו לתל אביב לביתם של סבי וסבתי וכל משפחתם המורחבת חיכתה להם וכולם מאוד התרגשו ובכו. הורי ואחותי עברו לגור ברמת גן ואני נולדתי בתאריך 23 לאוגוסט 1948 כחצי שנה אחרי שעלו לארץ ישראל.

העשרה
"אקסודוס או יציאת אירופה תש"ז הוא שמה של אוניית מעפילים שיצאה מחופי דרום צרפת ב-11 ביולי 1947, כשעל סיפונה 4,515 נוסעים ניצולי שואה, במטרה להגיע לארץ ישראל. בין הנוסעים היו 1,282 נשים, 1,561 גברים, 1,017 נערים ו-655 ילדים. הנוסעים לא הורשו להיכנס לתחומי הארץ, והוחזרו בכוח למחנות העקורים בגרמניה, לאחר מאבק מר. ויקיפדיה
תשע"ו, 2016

מילון

אקסודוס
קסודוס או יציאת אירופה תש"ז הוא שמה של אוניית מעפילים שיצאה מחופי דרום צרפת ב-11 ביולי 1947, כשעל סיפונה 4,515 נוסעים ניצולי שואה, במטרה להגיע לארץ ישראל. בין הנוסעים היו 1,282 נשים, 1,561 גברים, 1,017 נערים ו-655 ילדים. הנוסעים לא הורשו להיכנס לתחומי הארץ, והוחזרו בכוח למחנות העקורים בגרמניה, לאחר מאבק מר.

ציטוטים

”הורי מאוד מאוד רצו לעלות לישראל ולהתאחד עם משפחת אמי“

הקשר הרב דורי