מאגר סיפורי מורשת

סבתא ברטה:

סבתא ברטה נולדה בשנת 1948 ב-18 למאי, ביום שישראל קיבלה את העצמאות.

היא נולדה בטג'יקיסטן בעיר חוג'אנד,  במשפחה מאוד מכובדת.

אבא שלה היה מנהל של בית חולים ורופא עור, ואמא שלה הייתה מיילדת.

סבתא ברטה הייתה הבכורה במשפחה והיו לה עוד 4 אחים ואחיות.

לאחר שסיימה בית ספר התחילה סבתא ברטה ללמוד בבית ספר לאחיות, ולמדה להיות מיילדת. לאחר מכן היא למדה באוניברסיטה והלכה לעבוד בגן ילדים מכיון שהיא אהבה להיות עם ילדים, בעקבות טיפולה באחים ובאחיות שלה. היא עבדה שם 30 שנה.

ב-1990 נהיה מאוד קשה לחיות בטג'קיסטן, עקב המצב הביטחוני, ובגלל זה כל היהודים החלו לעזוב את טג'יקיסטן. לבסוף סבתא ברטה החליטה לעלות לארץ ישראל בשנת 1994, יחד עם האימא שהייתה על כיסא גלגלים והבת שלה, אימא שלי.

מהיום הראשון הם התחילו ללמוד את השפה העברית. הייתה להם תקופה מאוד קשה בכך שהתרבות ומהנהגים שהיו לסבתא ברטה היו שונים ומבחינה כלכלית היא לא עבדה מפני שהיא לא רצתה להשאיר את אימה לבד עקב מצבה הבריאותי. היא לא יכלה לעבוד כי גם המצב הבריאותי שלה היה רע.

הבת שלה, אמי, הלכה לעבוד וללמוד כי היא גם סיימה ללמוד בבית ספר לאחיות בטג'יקיסטן. לאט לאט סבתא ברטה והקרובים לה התחילו להתקדם ולהשתלב בחברה הישראלית. סבתא ברטה קיבלה קיצבת נכות עקב המצב הבריאותי שלה והם קנו דירה בבאר שבע. לאחר שנה וחצי הבת שלה (אימא שלי) התחתנה והביאה תאומים, האחים שלי. סבתא ברטה אהבה אותם ועזרה לביתה איתם.

לאחר שאימא של סבתא ברטה נפטרה היא עברה לגור אצל אמי. לאחר 5 שנים לאמי נולד עוד ילד – אני, וסבתא ברטה טיפלה בי מאז שנולדתי, בזמן שאמי הלכה ללמוד בקרייה הטכנולוגית. בזכות סבתא ברטה אמי למדה וקבלה את העבודה.

הזוית האישית

מישל – מחקר הסיפור של סבתא שלי למדתי שהיא עברה חיים קשים כשהיא נולדה וכשהיא עלתה לארץ. העבודה הזאת חיזקה את הקשר שלי ואת המודעות שלי לשורשים של המשפחה שלי.