מאגר סיפורי מורשת

שמי שושנה חתמי עליתי לישראל בשנת 1951, עליתי מפרס-אירן.

 היו לי 5 אחים, אמא,  אבא וסבתא. העלייה לארץ הייתה מרצון, רצינו  לבנות את הארץ,  זו היה משאלת ליבנו. כשהיינו צריכים לעלות למטוס מאוד פחדתי, אבל ההורים שלי הרגיעו אותי שהכל יהיה בסדר ואנחנו נוסעים למקום שכל חיינו רצינו לעבור לגור בו, למקום שהוא בעצם הבית האמיתי שלנו. כשהיינו  קטנים

באירן עלינו למטוס של על אל,  ומשדה התעופה בלוד העבירו אותנו לשער עלייה,  ולמעברת בנימינה, חיינו במעברה 4 שנים. גרנו ב-2 צריפים בלי מטבח, בלי מקלחת ובלי שירותים. לאחר 4 שנים, הסוכנות עם תנועת המושבים פנו אלינו ואמרו  לנו: "רוצים לבנות מושבים ומחפשים עולים שמעוניינים לעבור להתגורר שם". הסכמנו לפנות את המעברה ולעבור למושב.

אז התחילו להקים את המושבים בחבל לכיש, ואנחנו באנו לכאן כי כל המשפחה שלנו באה ורצינו להיות ביחד כל המשפחה וכך נוצר חבל לכיש.

בשנת 1956 עברנו  לגור במושב נוגה, ושוב גרנו בצריפים זמניים. כאן נולדו ילדינו. ילדינו התחתנו נכדינו נולדו והם  גרים במושב נוגה.

הזוית האישית

אני והנכד שלי מאוד נהננו להשתתף בתוכנית, לאחד המפגשים הבאתי שעון שעבר אצלנו מדור לדור.