מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

את בר המצווה שלי חגגתי במרוקו

אני ועדן
בבית התפוצות
היה מנהג לתת לרב כאות תודה כסף מיתוך התיק של התפילין.

אני עליתי ארצה ממרוקו, בזמן שהעלייה ממרוקו הייתה אסורה.
ביום שישי 12.5.1961, אנשי המוסד הודיעו לנו שאנחנו עוזבים את מרוקו. באותו יום, בשעה 2:00 הגיעה מונית גדולה שלקחה אותנו לצפון מרוקו. במקום מסוים עברנו למשאית עם עוד שש משפחות ונסענו עד לגבול מרוקו הספרדית. משם הדרך לארץ ישראל הייתה חופשית.
 
 תמונה 1
 
הסיעו אותנו לגיברלטר ומשם שטנו באנייה עד לחיפה זה. אחרי שהגענו לקחו אותנו לבית שמש שם גרנו שנתיים. אחרי שישה חודשים שהגענו ארצה התגייסתי לצה"ל ושם שירתי בגולני.
אחרי שחרורי למדתי את המקצוע טבחות במלון תדמור בהרצליה.
בינתיים עברנו משפחתי ואני לירושלים. בחודש מאי 1964 התחתנתי ועברתי לגור במגדל העמק.
היום אני אבא לשישה ילדים חמש בנות ובן שכולם שרתו בצבא.
כל ילדי התחתנו ואני סבא לחמש עשרה נכדים.
 תמונה 2
 
בר המצווה התקיים בימי ראשון בדרך כלל מכוון שיום שני ספר תורה. ביום ראשון-החתן הולך למקווה עם חברים. בערב מזמינים אורחים-עם להקה מרוקאית וחוגגים יחד. למחרת יום ב'-הרב מגיע הביתה ומניח את התפילין על חתן הבר מצווה. משם יוצאים עם המשפחה והאורחים מלווים על-ידי להקה מזרחית עד הבית כנסת. בסיום התפילה חוזרים הביתה עם הליווי של אותה להקה. בבית קוראים את דרוש (דרש) שהרב כתב ויושבים יחד וטועמים מין המתוקים.
תמונה 3 
היה מנהג לתת לרב כאות תודה כסף מיתוך התיק של התפילין. אחר הצהריים היה נהוג להזמין את כל חברי האישים ולצאת איתם לסרט.

מילון

דרשה דרוש לתפילין
נאום הנישא בפני הציבור ומבוסס על מדרש הכתובים ומהמקורות היהודיים

ציטוטים

”קחי את הזמן שלך - כל דבר בזמנו לא צריכים לרוץ מהר מידי קדימה“

הקשר הרב דורי