מאגר סיפורי מורשת

שמי שרל'ה שיכט, נולדתי בתאריך 4.3.1951, בבית יולדות בחדרה להורי חמדה וישראל סטורין. בת בכורה מתוך שלוש בנות אני ואחיותי אורית יהודית.

תעודת הלידה שלי

שלושת האחיות לבית סטורין: אני ואחותי יהודית למטה אחותי אורית

אחותי אורית 

חמדה, אמי לבית קונורטי נולדה בתאריך 5.5.1928, בעיר פלובדיב בבולגריה. היא עלתה לארץ עם אביה ושלושת אחיה בשנת 1933. הם גרו בשכונת שפירא בתל אביב. היא שריתה בפלמ׳׳ח. בשנת 1950 היא התחתנה עם ישראל סטורין. ישראל נולד בתל אביב ושירת בצבא הבריטי. הם ממייסדי מושב משמרת.

אמי הפלמ׳׳חניקית עם כובע גרב ורובה ביד                                       אבי חייל בצבא הבריטי

אמי ואבי ביום חתונתם 

בתחילה גרו בצריף משותף עם שבע משפחות. בשנת 1951 עברו לבית אבן קבוע שני חדרים מטבח היה מחוץ לבית עשוי מפח ובו מקרר קרח גם השירותים היו בחוץ. הם הקימו משק בתמיכת הסוכנות היהודית כעבור שנה סבא שלי הצטרף אלינו לבית. הוא היה הסנדלר של המושב.

סבא יצחק, התינוקת שרל׳ה, אבא ישראל והדודים מירושלים באו לומר מזל טוב

במשק היו: ארבע פרות חולבות ברפת, לול תרנגולות, חמור, שלושה אווזים, כלב שמירה שדה עם ירקות ופרדס תפוזים ואשכוליות. אבי היה חשמלאי מוסמך בבית חרושת אלבר לקופסאות מפח בכפר סבא. אמי ניהלה את המשק היא הייתה אישה חזקה, חרוצה, רחבת לב, בעלת חוש הומור ואוהבת אנשים בקיצור חברהמנית. היא התנדבה בארגון אמהות עובדות ואקי״ם. סבא, אני ואחיותי עזרנו באיסוף ביצים, חליבת הפרות, טיפול בחמור יומבו, באיסוף ירקות ובקטיף בפרדס. עזרנו בניקיון הבית. טיפחנו את  חצר, השקנו את עצי הפרי, חבושים, עצי לימון ושזיף. שתלנו שדרת הדסים, שיחי ורדים, קקטוסים ופרחי אמנון ותמר.

זכרונות מגן הילדים ובית הספר

גן הילדים היה במרכז המושב. הוא היה במרחק של חצי קילומטר מהבית שלי. כל יום הלכתי ברגל עם שאר ילדי הגן. בחורף קפצנו לתוך השלוליות עם מגפי מים שחורים. לגננת קראו לאה. כל בוקר בשמונה פתחנו את היום בריכוז (מפגש). ישבנו על כסאות עץ קטנים בחצי גורן. הגננת פתחה את היום בשירים. אנו לווינו בכלי נגינה. אני תמיד בחרתי את המצילתיים. למדנו על חגי ישראל ועל טבע. פעם בשבוע יצאנו לטיול בשדה בור ליד הגן. נחשפנו לפרחי בר ובעלי חיים בעונות השנה השונות. את הצמחים המעניינים הגננת קטפה והביאה לפינת הטבע בגן. בשעה עשר אכלנו ארוחת בוקר שכללה כרכי גבינה לבנה, זיתים ירוקים, ריבה ופירות העונה שגדלו במושב.

בכל יום ראשון הגננת בחרה תורנים שתפקידם היה: לעזור להכין את הכריכים, לטאטא את הגן ולארגן את פינות המשחקים. ביום שישי נערכה קבלת שבת. שרנו שירים, שמנו סיפור בהמשכים, הקשבנו לתקליטים מהפטיפון. תרמנו מטבעות (גרושים), לקופסה הכחולה של קרן קימת לישראל. תורן שבת חילק עוגה שהוכנה בסיר פלא, סוכריות דבש שאהבתי אותם במיוחד. בסוף השנה הצלם זולר מרעננה, צילם את כל ילדי הגן ולבוגרים הכין מקבץ תמונות לכל ילד.

תמונות מסיום גן הילדים

בסוף השנה קיבלנו תעודה המאפשרת לנו לעלות לכיתה א׳

תמונת מחזור תשי׳ז אני יושבת רביעית על הגלגל

בכיתה א׳ ו- ב׳ למדנו במושב חירות, שלוחה של בית הספר היסודי האזורי תל מונד. לבית הספר הגענו ברגל. בכיתה למדו איתי תלמידים מכפר הס, בני דרור וחירות. בשמונה בבקר המחנכת צלצלה ביד עם פעמון מתכת. בכיתה ישבנו בתורים. השולחנות והכיסאות היו מעץ.

אני יושבת בתור הימני שלישית מצד ימין

את הספרים והמחברות קיבלנו מבית הספר בסוף השנה החזרנו את הספרים והחוברות. הילקוטים היו מעור. כל שנה צחצחו במשחת נעלים ומעבירים לילד הקטן במשפחה. למדנו קריאה, כתיבה, חשבון, תורה, חגי ישראל וטבע. אהבתי את שיעורי הטבע. הכנו גינת ירק בעזרת מעדר ומגרפה. שתלנו חסה, זרענו צנונית ובצל ירוק. הייתי תלמידה סקרנית, יצירתית וחברותית.

מכיתה ג׳ עד ח׳ עברנו לבית ספר יסודי אזורי תל מונד. כל ילדי המושבים הגיעו בהסעה. בשמונה עם צלצול הפעמון התאספנו למסדר בוקר ברחבה המרכזית. כל כיתה הסתדרה בתורים. המסדר ערך כרבע שעה בתחילת המסדר התעמלות בוקר לאחר מכן קריאת קטע מפרשת השבועה ואקטואליה. אהבתי ללמוד היסטוריה, מולדת, אנגלית, טבע וספורט. תלמיד שהפריע בכיתה קיבל עונש, לכתוב על דף מאה פעם לא להפריע למורה בשיעור. פעמים בשבוע בסוף יום הלימודים חזרנו ברגל כי נשארנו לחוגי העשרה ספורט, מקהלה וריתמיקה.השתתפתי בחוג ספורט ריתמיקה

הופעה בפורים (ריקוד מקסיקני) אני רביעית מצד ימין

בדרך התעכבנו לקנות ארטיק לימון בקיוסק של הג׳נג׳י וגרעיני חמניה מהרוכל שישב ליד הקיוסק. את הגרעינים קיבלנו בגביעי עיתון משומש, תמיד ביקשנו בקשיש. בסוף כל שנה נסענו לטיול שנתי ברחבי הארץ. אמי הצטרפה לכל טיול כהורה מלווה. היא ידע לעשות שמח, לשיר, לספר בדיחות ולשחק עם הילדים. לכן כל התלמידים ביקשו ממנה להתלוות לטיול.

תמונת מחזור כיתה ו׳

בבית הספר תיכון למדתי ברופין תיכון אזורי בו למדו ילדים מעמק חפר. אהבתי במיוחד ללמוד ביולוגיה, כימיה, היסטוריה, תנ׳׳ך ואזרחות. נהנתי המחויבות החברתית: קטיפת משמשים במטעי מושב נבטים שבנגב. נסענו לשבוע לשם. התארחנו בבתי התושבים. היה מעניין וכיף. נהניתי לעזור ולתרום לזולת.

כל התלמידים עם כובעי טמבל על הפלטפורמה בדרך לקטיף

אחרי התיכון למדתי במדרשה לאמנות. היום אני גמלאית משרד החינוך. סבתא מתנדבת בבית ספר בין ההדרים במושב חירות.

המסיבה שהובילה לחתונה

בימי שישי התקיימה מסיבת ריקודים סלונים. בכל שבוע התקיימה המסיבה במושב אחר. לשם הגנו בטרקטורים. רקדנו לצלילי הפטיפון והטיפ. בין הבנות והבנים נוצרו קשרי חברות. באחת המסיבות הכרתי את נפתלי ממושב עין ורד.

נפתלי נולד בשנת 1948 לציפורה וישראל שיכט. אח בכור ליפה ושמוליק. ציפורה וישראל נולדו בפולין. הם מניצולי השואה. הקימו משק לתפארת במושב עין ורד.

מאלבום ילדותו של נפתלי – סבא נפתלי והוריו

משפחת שיכט נחת על כיסא נוח

תרומת עצים לקרן הקיימת

כשהכרתי את סבא הייתי בגיל 17 וסבא היה חייל בצנחנים

אני בגיל 17 – תלמידת תיכון  

סבא חייל בצנחנים

כעבור שלוש שנים בשנת 1970 התחתנו באולמי השרון בכפר סבא. כל חברי המושב הגיעו בשני אוטובוסים גם המחנכת מכיתה ח׳ והמורה לביולוגיה היו בין המוזמנים. קיבלנו מתנות שימושיות לבית, ביניהם סיפולוקס.

הקמנו משק במושב עין ורד. נולדו לנו שלושה ילדים תומר, דיקלה ויערה. התברכנו בשמונה נכדים. רני הוא דור רביעי במושב. בן לדיקלה ורפי זיסמן. אח בכור לשי וגיל.

אני ושמונת הנכדים

רני נכדי, עמו אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי – תמונה מילדותו על הטרקטור של סבא

הזוית האישית

סבתא שרל'ה: נהנתי לשתף ולחשוף את רני להיסטוריה המשפחתית ולימים יפים בעברי.

רני: נהנתי להאזין לסיפורי החברתיים של סבתא ולהרחיב את אוצר המילים שלי.