מאגר סיפורי מורשת

כמעט כל חיי עברו עלי בישראל. אף פעם לא נדרשתי לחשבון נפש עם עובדה זו.

והנה, עתה, כשאני כבר בת ששים, התבקשתי אחר כבוד להצטרף לנכדתי הבכורה איה, למסע בזמן; הנה אני מתייצבת בבית הספר בו למדתי כילדה, לצידה של איה, ויחד איתה וחברי כיתתה שאליהם הצטרפו סבים וסבתות כמוני ובהדרכתם המסורה של מורים ומביני דבר, מתחילה אני לדבר ולהיזכר בדברים.

עובדות וחוויות שהיו מנת חלקי כאן בישראל, ותרמו רבות לעיצוב דמותי ואישיותי.

כשעליתי לישראל עם הורי,לפני כמעט 54 שנה, הייתי ילדה קטנה, בת שבע, בת יחידה להורי. לא ידעתי בכלל לאיזה מסע מרתק ולא קל יצאתי. עברית לא ידעתי, אך למדתי מהר.

הבנתי מהר כי ב"פלסטינה", כמו שאבי ז"ל קרא לא"י, עלי ללמוד להסתדר. לא היה זה דבר פשוט…

הרבה פעמים החלפתי בית ספר, חברות, מקום מגורים, ובמשך כל השינויים האלו, שנבעו מצרכי התאקלמות ופרנסה של הורי, חוויתי אירועים חשובים בתולדות המדינה שהותירו בי חותם עז.

חווינו עם מדינת ישראל הצעירה אירועים כמו: תפיסתו של רב המרצחים אדולף אייכמן, תלייתו של אלי כהן הי"ד שהקריב עצמו למען ביטחון ישראל, ומלחמת ששת הימים שבעקבותיה חזרנו אל ירושלים המאוחדת, גדלנו יחד עם המדינה. יחד איתה למדנו על זוועות השואה ותוצאותיה. יחד איתה למדנו על ערך ההקרבה והתרומה למען המדינה, ויחד חווינו את משמעותו העמוקה של הביטוי התנ"כי הקדום,"ושבו בנים לגבולם".

עד היום אני שואלת את עצמי לפעמים איך עוצבה דמותי, אני תמיד חוזרת לאותה מסקנה בלתי מעורערת. בישראל למדתי ולימדו אותי כי זו מולדת העם היהודי, וכי ארץ ישראל היא "ארץ קיבוץ גלויות". ובשבילי, כך הדבר. כאן אני מרגישה בבית. כאן נישאתי לאהרון, שייבדל לחיים ארוכים, וכאן נולדו לי שלושת ילדיי: יאיר, מיכל(אמא של איה) ואסף.

ילדיי הם "צברים" ויש לנו כבר ששה נכדים נהדרים וחמודים, צברים אף הם. זו  בעיני תמצית החיים כאן בארץ. למרות כל הקשיים, המלחמות, הבעיות מחוץ ומבית, אני מרגישה שאנחנו מתמודדים וממשיכים. וזה לדעתי החותם שהטבעתי כאן בארץ. למרות הקשיים, השינויים,הבעיות והתלאות הרבות במשך השנים, אני ממשיכה להרגיש ולהאמין שארץ ישראל ואני הולכות יד ביד: אני מלווה את המדינה שלי לאורך כל השנים באמונה שהטוב שבה ינצח.

אני בטוחה שהעזרה ההדדית והאומץ  יגברו על כל הקשיים.

אני ובעלי למדנו בארץ. אני למדתי באוניברסיטת תל אביב, ובעלי בוגר הטכניון.

ילדיי למדו ולומדים בארץ,בת"א ובירושלים. הביטוי "עם הספר" הוא בעיני האמת הפשוטה. אני סבורה כי למרות המציאות הלא פשוטה כאן בארץ, הלימודים הם תמיד  בראש מעינינו והרצון והנחישות לרכוש השכלה מנחים אותנו  כמו נר תמיד במהלך חיינו. וכמו שאתם יודעים, לא מעט מ"המוח היהודי" מפאר את מדינת ישראל בפרסי נובל ואחרים. השאיפה להשכלה, יחד עם הנכונות להושיט עזרה לזולת ולהקריב למען האחר הם מבחינתי הערכים שעליהם גדלתי ושאותם השתדלתי להעביר לדורות הבאים.

והיום, כשאני ישובה לצד נכדתי איה ומשתתפת בתכנית חשובה זו של "הקשר הרב דורי",אני חשה כי אכן, הקשר בינינו לבין הדורות הבאים קיים וימשיך לפרוח ולשגשג.