מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ארגז הכסף שנגנב

סבתא תמר ואוראל
המאכל המסורתי הנקרא "מופלטה"
סבתא תמר עלתה לארץ והתיישבה במושב מחסיה. ומשפחתה חוותה חוויה הקשורה לכסף.

סבתא תמר מספרת על ילדותה במרוקו:
 
נולדתי בשנת 1948 בכפר טמזרט, אשר נמצא במרוקו. להורי מאיר ומרים והייתי בזמנו בת יחידה. אבי עסק במסחר ואימי הייתה עקרת בית. מצבנו הכלכלי היה טוב.
 
סיפור עלייתי לארץ ישראל
כאשר הייתי בת 7, הגיעו לכפרנו שליחי הסוכנות היהודית כדי להעלותינו לארץ ישראל. אנשי הסוכנות אמרו כי זקנים וילדים צעירים שגילם מתחת לגיל 8 אינם יכולים לעלות לא"י, מכיוון שהמסע לא"י יהיה קשה ורצוף תלאות ואינו מתאים לגילם. מכיוון שהייתי אז רק בת 7 הורי החליטו לומר שגילי הוא 10. למזלנו הרב האנשים מהסוכנות האמינו לנו ונתנו לנו אישור למסע העלייה  לארץ ישראל.
 
שליחי הסוכנות היהודית אמרו לנו, שבעוד שבוע תבוא משאית מסחרית  גדולה שבתוכה יהיו בדים לבנים גדולים ומתחתם נתחבא בזמן שהמשאית תעבור בתוך כפרים ערביים שעלולים להיות מסוכנים עבורנו היהודים.  המשאית שהסיעה אותנו נראתה כמשאית מסחר ולכן לא חשדו בנו. היה מאוד מחניק מתחת לבדים, אך היינו חייבים להסתתר מתחת לבדים, שאם לא כן היו מגלים אותנו. רק כאשר הגענו לעיר הנמל  מרקש ירדנו מהמשאית. שם חיכינו בנמל לאונייה שתיקח אותנו לצרפת, ומשם לארץ ישראל. צרפת כתחנת ביניים בדרך לארץ ישראל: כשהגיעה האונייה עלינו עליה  מהר, והתחלנו לשוט לכיוון צרפת.
 
כשהגענו לצרפת, שליחי הסוכנות אמרו  לנו שנשהה בצרפת עד השייט הבא שיביא אותנו אל ארץ ישראל.בזמן זה נולדה אחותי הקטנה דינה. בינתיים הורי רשמו אותי לבית ספר בצרפת והתחלתי ללמוד שם. היה די קשה, מכיוון שלא ממש  ידעתי את השפה הצרפתית, אך תוך חודשיים התחלתי להבין את השפה הצרפתית. כל משך הזמן שהיינו בצרפת גרנו בצריפים קטנים וצפופים כשבכל צריף גרו 3 משפחות. התנאים היו קשים, ואת מזוננו קיבלנו באמצעות תלושי מזון. יום אחד כשהייתי בבית הספר המורה שאל את הכיתה בצרפתית:"מי רוצה לענות על השאלה שכתובה על הלוח?"  אך אני פירשתי את זה כך: "מי רוצה לבוא ולמחוק את הלוח?" אז קמתי ומחקתי את הלוח, והמורה ממש כעס עלי ונתן לי מכה עם סרגל על האצבעות. ההרגשה הייתה מאוד לא נעימה וכואבת…
 
עלייה לארץ ישראל
לאחר שנה שלמה בה שהינו בצרפת, באו שליחי הסוכנות היהודית, ואמרו שנתארגן כי בעוד יומיים תגיע הספינה, שתיקח אותנו לארץ ישראל. ואכן הספינה הגיעה לנמל עלינו אני ומשפחתי ומשפחות נוספות לספינה מלאי תקווה וציפייה לקראת ארץ ישראל הנכספת. מיד כשהגענו לנמל חיפה הוכנסנו ל"צריף החיטוי". אמרו לנו שצריך לנקות אותנו, מכיוון ששהינו בספינה זמן רב ויכול להיות שיש אצלנו מחלות. אך אני ברחתי והתחבאתי. הצלחתי לראות מה עושים לאחותי דינה, וראיתי שמורידים לה את כל השיער ושמים לה חומר צהוב על הראש, נגד מחלת הגזזת. לאחר מכן ראיתי שמחטאים את בני משפחתי בחומר שנקרא: די-די-טי (וכיום מסתבר שייתכן ששתי אחיותי נפטרו מאוחר יותר  בגלל החומר הזה.)
 
ההתיישבות בארץ ישראל
כמה ימים לאחר שהגענו  ארצה,נשלחנו למושב מחסיה לצורך השתקעות. כשהגענו למחסיה הורי ראו  במושב יהודים תימנים וחשבו כי הם  ערבים ואמרו:"רצינו לברוח מהערבים והינה מביאים לנו ערבים" ההתאקלמות במושב נמשכה בערך כשנה שנה שלמה, במהלכה הוריי למדו את מלאכת החקלאות.
 
סיפורו של הארגז 
יום אחד טיילנו אני ואחותי ליד הרי  המושב ולפתע  ראינו ארגז מבצבץ מתוך השיח. אני ואחותי דינה הלכנו מסוקרנות לבדוק מה מכיל הארגז. כשפתחנו את הארגז ראינו אלפי שטרות ירדניים ששווים סכום גדול של כסף, אך כילדות לא ידענו מה שוויים האמיתי של שטרות אלו, לכן החלטנו שנביא את הארגז לאבינו והוא ידע מה לעשות עם שטרות הכסף. לאחר שהבאנו את הארגז לביתנו החליט אבי להתייעץ עם  דודנו אברהם לגבי שווי שטרות הכסף.
 
דודנו אברהם אמר שיבדוק האם השטרות בעלי ערך אצל מדריך המושב, שהיה מלווה את המשפחות ומסייע להם בקליטה, אבי שהיה תמים הסכים ומסר לו את הארגז. כעבור יומיים דודי אברהם חזר ואמר כי המדריך בדק ואמר כי שטרות הכסף חסרי ערך. כעבור חודש גילנו שהמדריך עזב את המושב קנה בית חדש וגדול, אוטו מפואר והפך לאיש עשיר ומאז לא ראינו אותו יותר, רק אז אבי הבין שטעה כשהחליט לסמוך על מדריך המושב.
 
בגרותי
בכיתה ז' למדתי בבית ספר בכפר אליהו שהיה גם פנימייה. שם  סיימתי את לימודי בכיתה יב'  בהצטיינות. לאחר מכן למדתי במסלול גננות ב"מכללת אפרתה" שבירושלים.  שלוש שנים לאחר שסיימתי את לימודי בבית הספר, הכרתי את בעלי יעקב והתחתנו. במהלך השנים עבדתי כגננת במושבים שבאזורנו ולאחר מכן עבדתי כמטפלת במעון שבמושב נחם. כיום, יצאתי לפנסיה, ואני אמא ל- 5 ילדים וסבתא  ל- 10 נכדים. 
 
תשע"ו                                                                                                            

מילון

טמזרט
זהו כפר שנמצא במרוקו.

ציטוטים

” גילנו שהמדריך עזב את המושב קנה בית חדש וגדול, אוטו מפואר, והפך לאיש עשיר“

הקשר הרב דורי