מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אני ומשפחתי – דורון טיומקין

אני וסבי עושים סלפי
אמי, הגננת שלי ואני בחג השבועות
ילדותי, הלימודים והקיבוץ

שמי דורון טיומקין, נולדתי בתאריך 7.6.1950 בבית יולדות בתל אביב לאימא צברית (שנולדה בארץ) ולאבא יליד פולין (מביאליסטוק). אמי ילדה אותי בגיל מבוגר- מעל גיל 40, ולאבי הייתי בן לאשתו השנייה. אשתו הראשונה ושני בניו ניספו בשואה.

אבי חי בביאליסטוק והיה עשיר מאוד, היה לו מפעל גדול לפרוות. בזמן המלחמה הוא עזב את אשתו הראשונה ואת בניו ונלחם עם הפרטיזנים נגד הגרמנים. הם נתפסו וכלאו אותם בכלא בסיביר. בשנת 1945 הם רכבו על סוסים והגיעו לטורקיה, אוזבקיסטן, אזרביג'אן, עיראק, ירדן. כשהם הגיעו לירדן הם ביקשו מהמפקד (גנרל אנדרס) לבקר בכותל המערבי לפני שימותו בקרבות. כל החיילים היהודים ברחו, חלקם נתפסו ונשלחו לקפריסין, אך אבי התחבא במערות בכרמל מול קיבוץ מעגן מיכאל של היום.

אמי הייתה תופרת שעבדה אצל פולה בן גוריון (אשתו של דוד בן גוריון). כשהייתי תינוק היינו הולכים אליהם לביתם בתל אביב ובן גוריון היה משחק איתי. גדלתי עם אמי בתל אביב. אימא חלתה בסרטן כשהייתי בן 3 ועברה טיפולים רבים. בזמן שהייתה עוברת את הטיפולים היא הייתה מכניסה אותי לבית יתומים בתל אביב. כשהיא נפטרה עברתי לחיות אצל דודי יונה בקיבוץ חניתה. אחרי כמה חודשים הדוד לא יכל לטפל בי כי בתו חלתה בשיתוק ילדים והם היו עסוקים בניתוחים בחיפה. אבי לקח אותי אליו לבנימינה ומסר אותי לטיפול אצל משפחה אומנת ממקימי בינימינה, אנשים מבוגרים, שנפטרו.

הועברתי למשפחה אומנת אחרת שגרה בנחלת ז'בוטינסקי בבנימינה. בגן הייתי אצל הגננת מרים, היו איתי בגן גם יוסי ואהוד אולמרט, שהפך להיות ראש ממשלת ישראל. המשפחה האומנת הזאת מבחינתי הייתה רעה מאוד. המורה בבית הספר העממי אהבה אותי מאוד ושידכה אותי למשפחת אור, שלה היו ארבעה בנים, ואני הפכתי להיות הבן החמישי (עד היום). המורה הזו נטעה בי את הרצון ללמוד – היא אמרה לי שמה שאני ארצה אני אוכל ללמוד – בעקבות זאת הגעתי לבית ספר תיכון בבנימינה. בתיכון למדתי עם יוסי אולמרט והוריו נתנו לנו שיעורי העשרה, אני הייתי מאוד טוב במקצועות ריאליים (חשבון, הנדסה…) ובגמרא ותלמוד. יוסי לעומתי היה מאוד טוב באנגלית והיסטוריה, וכך למדנו אחד עם השני. לאחר שנה בתיכון בבנימינה עברתי ללמוד בבית הספר החקלאי בנהלל, שם הייתי בזמן מלחמת ששת הימים ותיחזקתי כמה משקים עם חברי.

בצבא שירתי בנח"ל והייתי ממקימי מרום גולן בשנת 1968, שם הכרתי את אורה אשתי. אחרי הצבא הקיבוץ שלח אותי ואת אשתי ללימודי וטרינריה בהולנד. חזרנו לארץ עם שתי בנות והתקבלתי לעבודה ב"חקלאית", שזו חברה שהיא מין קופת חולים לחיות משק. ב"חקלאית" הפכתי להיות הרופא הראשי של החברה, פיקחתי על חמישים רופאים וטרינרים שהיו פרוסים בכל הארץ, ממטולה ועד אילת.

את קיבוץ מרום גולן עזבתי בשנת 1991 בעקבות משבר אידיאולוגי: העברת הקיבוץ להפרטה במסגרת הרעיון הבסיסי של "קיבוץ חדש". הרעיון היה שהקהילה צריכה לחיות על כסף שהמשק מרוויח. משם עברנו לקצרין כי את הגולן אנחנו לא עוזבים. במסגרת המאבק על הישארות ברמת הגולן, הייתי בין מקימי ועד ישובי רמת הגולן ושבתתי שביתת רעב בגמלא. בשביתת הרעב הייתי אחראי על איסוף כספים, נסעתי להולנד והופעתי בכנסיות. אחרי התפילה הייתי עובר עם סל ואוסף כסף למען יישובי רמת הגולן. במסגרת פעילות הוועד נשלחתי להיפגש עם תורם אמריקאי – קנדי עשיר מאוד בשם אלכס ראב שהיה קרוב משפחה, במסגרת הביקור שלנו הוא תרם לנו 500,000 דולר קנדי לוועד היישובי רמת הגולן.

הזוית האישית

רוני, קן ואוריה: היה לנו מאוד כיף להפגש בפורום הכיתתי ולדבר, ואנחנו מרגישים שזה קרב בינינו.

מילון

אידיאולוגי
קשור לתפיסת עולם, השקפות, עקרונות וכד'.

צבא אנדרס
צבא אנדרס, על שם מפקדו הפולני, הגנרל ולדיסלב אנדרס, מתייחס לצבא הפולני במזרח. היה זה כוח צבאי פולני, נאמן לממשלה הפולנית הגולה בלונדון, שהוקם בברה״מ במלחמת העולם השנייה. לאחר ההשתלטות האנגלו-סובייטית הוא הועבר לפרס ככוח כיבוש צבאי. סופח לבעלות הברית במערב. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הייתה לי מורה משפיעה שאמרה לי שאוכל ללמוד כל מה שארצה“

הקשר הרב דורי