מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אני וישראל של פעם

סבתא וליה בבתינו ברקע תשמישי קדושה
אני כמ"פאית צעירה בנח"ל
אהבת הארץ והקשר האישי לירושלים

קצת על עצמי 

נולדתי בירושלים לפני קום מדינת ישראל. הורי עלו לארץ בשנת 1923 הם היו חלוצים. הם חיו מאוד בצניעות , אבי היה חייט ואמי ניהלה את מטבח הפועלים בירושלים. הייתי בת זקונים, גרנו במרכז העיר ירושלים ברחוב יפו. למדתי בגימנסיה העברית שהייתה בשכונת רחבייה. שרתתי בצבא בתור קצינה בנח"ל, למדתי באוניברסיטה העברית ויש לי תואר שני במיקרוביולוגיה קלינית. אני גאה להיות אמא לארבעה ילדים וסבתא לשישה נכדים מדהימים. בתחילת המפגשים קיבלנו נושאים עליהם התבקשנו לשוחח עם הנכדים שלנו. היה לי הרבה מה לספר וכאן נתאר מעט ממה שדיברנו עליו.

חג החנוכה  

מאחר ובמהלך השנים הצלחנו אני וסבא שלך רמי לשמר את אופן חגיגת החגים שחגגנו בילדותינו והנחלנו אותם לכם ילדינו ונכדינו, בחרתי לספר לך חווית ילדות מיוחדת שלי מהתקופה שהייתי בערך בת גילך. מהחוויה שאני אספר לך עליה, עולים בי טעמים וריחות עוד היום. ברחוב המלך ג'ורג בירושלים ליד ביתי היה  קפה בשם "קפה אלנבי". בחנוכה הם היו מכינים לביבות תפוחי אדמה ענקיות שהיו מטוגנות בשמן עמוק, היה להן ריח משגע בכל הרחוב. כשהייתי עוברת ליד הקפה כל יום אחרי בית הספר, הייתי כל כך מתגרה מהריח של הלביבות אבל לא היה לי כסף לקנות לעצמי. אמנם אמי פיצתה אותי בלביבות טעימות ביתיות אבל אף פעם לא היה להם הריח של הלביבות ברחוב, את הריח הזה אני יכולה לחוש עד היום. המשחק שהיינו משחקים בבית היה ניחושים איזה נר ישאר דולק אחרון וזהו בדיוק המשחק שאנחנו משחקים כיום בחגיגותינו.

תשמישי קדושה יהודים 

בחרתי לספר לך ליה את ספור תשמישי הקדושה שאני וסבא שלך אספנו במהלך חיינו. את מכירה אותם כי אנחנו משתמשים בחלקם בחגים שלנו, אבל אף פעם לא סיפרתי לך את סיפורם. המשפחות שלי ושל סבא היו משפחות חילוניות, אך מאחר וגרנו בירושלים וירושלים היא עיר הקודש, לכל החגים הייתה אווירת קודש. משפחתי, למרות שלא הייתה דתית, נהגה ללכת לבית הכנסת בכל חג. ושם הייתי פוגשת את כל החברים והחברות שלי. בבית חגגנו את כל החגים לפי המסורת היהודית. סבא ואני היינו חברים מגיל שש עשרה  והתחתנו בגיל עשרים ואחת. כזוג צעיר למדנו באוניברסיטה ועבדנו בעבודות מזדמנות כדי להתפרנס, לא היה לנו כסף מיותר אבל בגלל ששנינו מאוד אהבו את אווירת החגים והקודש בירושלים התחלנו לאסוף תשמישי קדושה. כל כסף שהיה לנו הוצאנו על קניית עוד פריט לאוסף שלנו, זה היה במקום לקנות לביתינו רהיטים או כל דבר אחר שהחברים שלנו היו קונים. את הבית שלנו ריהטנו ברהיטים מיד שנייה או מרהיטים שמצאנו ברחוב או מרהיטים שסבא בנה. כסטודנטים נרשמנו לבית האמנים ורכשנו ציורים של ציירים ישראלים בראשית דרכם, שהיום הם נחשבים לציירים מפורסמים.

היה חשוב מאוד לי ולרמי להנחיל לילדינו ולנכדינו את המורשת היהודית והמסורת של חגי ישראל דרך תשמישי הקדושה. הציורים של ציירי ארץ ישראל מחברים אותנו לארץ שלנו שאותה אנחנו כל כך אוהבים. תשמישי קדושה, ציורים ישראליים ואהבת הארץ מגדירים אותנו כיהודים ישראלים. החגים היהודים והאמונה הצליחו לשמר את העם היהודי ולהביא אותו לגאולה בארץ ישראל. ואני וסבא רמי מאוד גאים באוסף שלנו שעליו אנחנו מספרים לכם ושאותו נעביר הלאה לכם ואתם לילדכם.

תמונה 1

תשמישי קדושה בביתי

ישראל ואני 

הנושא השני שבחרתי לספר לך ליה, הוא על החיים בתקופת הקמתה של מדינת ישראל מנקודת מבטה של תינוקת, שגדלה בתקופה קשה ומשמעותית זו וגדלה יחד עם המדינה. החיים היום בארץ שלנו הם חיים נוחים, מודרנים וקלים לרובנו. חשוב לי לספר לך שלא כך היה תמיד ולא קל היה להגיע למצב שהמדינה שלנו קיימת בו עכשיו. בכ'ט בנובמבר  שנת 1947 התכנסה עצרת האומות המאוחדות ( האו"ם ), והחליטה ברוב קולות על סיום השלטון הבריטי בארץ ישראל ופינוי הכוחות שלהם. ההחלטה קבעה שבארץ יוקמו שתי מדינות – מדינה יהודית ומדינה ערבית . אזור ירושלים יהיה שטח בין לאומי כלומר לא שייך לערבים ולא ליהודים. ההחלטה הזאת התקבלה כמובן בשמחה רבה על ידי היהודים בארץ, אך הערבים לא קיבלו אותה. כבר באותו לילה התחילו פרעות נגד היהודים. ב- 15 במאי  שנת 1948 עזבו הבריטים את הארץ וקמה ממשלה זמנית בישראל. ב-ה' באייר תש"ח ,  14 במאי  שנת 1948 הכריז ראש הממשלה דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. למעשה ברגע שהוכרזה המדינה התחילה מלחמת העצמאות והערבים החלו לפלוש לתחומי ארץ ישראל. ירושלים הייתה אחד  ממקומות הקרבות המרכזיים במלחמת העצמאות,  כי היא הייתה קדושה גם לערבים והם רצו לכבוש את כולה והיו עליה קרבות מאוד קשים ומרים עם הרבה חללים.

המצור על ירושלים 

ירושלים ממוקמת בראש ההרים. לאורך הדרך לירושלים היו מפוזרים על הרים הרבה כפרים ערבים. בתחילת המלחמה , כאשר רצו הערבים לכבוש את ירושלים,  הם החליטו להטיל עליה מצור כלומר, לא לאפשר מעבר לירושלים מאזור המרכז מתל-אביב ולנתק אותה משאר הישובים בארץ. באופן כזה לא התאפשרה העברת אספקה של מזון מים ותרופות לירושלים הנצורה. חייילי הפלמ"ח ואחר כך אנשי צבא (כשהיה כבר צה"ל), סיכנו את נפשם כדי לפרוץ את המצור לירושלים עם משוריינים , ולהעביר אוכל ומזון לתושבים הנצורים. הערבים בכפרים שמעל הכביש לירושלים ירו עליהם וניסו למנוע את הגעתם לתוך העיר. חלק מהמשוריינים הצליחו לעבור עם האספקה, אך חלק מהם נפגעו והחיילים נהרגו. אפשר לראות עד היום את המשוריינים בצידי הדרכים. עם תום מלחמת העצמאות במדינת ישראל חיו רק כ- 650,000 תושבים ( היום ישנם כתשעה  מליון תושבים ), המצב הכלכלי היה מאוד קשה. כשנתיים שלוש אחרי המלחמה החלה מדינת ישראל  לקלוט עולים חדשים ממדינות שונות בעולם,  ואז הוקמו גם המעברות. החלה תקופת הצנע בארץ, תקופת מחסור במזון, ובכל הדרוש לקיום יום יומי. התושבים נאלצו להסתפק במועט וחיו בצניעות רבה. אני וסבא שלך רמי נולדנו בירושלים בשנת 1946, בזמן מלחמת השחרור היינו בני שנתיים. במפגשים שלנו סיפרתי לך על החיים שהיו באותה תקופה בירושלים אשר לא היו חיים קלים. לא היה מספיק אוכל לכולם, היו מעט מים וגז ולפעמים בכלל לא היו. לפעמים היו שבועות שלא אכלו אפילו ביצה אחת לשבוע, רק לילדים הקטנים ולתינוקות השתדלו לתת את מה שהם צריכים עבור גדילתם. לא היה גז לחימום ולבישול והשתמשו בנפט. אחרי המלחמה, בזמן תקופת הצנע, חילקו תלושים לכל משפחה לפי מספר הנפשות,עם התלושים ניתן היה לקנות כמות קצובה של מוצרים הכרחיים כמו: סוכר, קמח, שמן וירקות. נפט חילקו לכל משפחה. רוכב עם סוס ועגלה היה עובר מבית לבית מצלצל בפעמון וכולם היו יוצאים עם פחים מיוחדים אותם הוא מילא בנפט. בימים שלא היו מים כלל היו באותו האופן מחלקים מים וקרח לבתים. הנפט שימש להרבה דברים כמו : לחימום הבית בעזרת תנורי נפט, חימום המים למקלחת ובישול. סיפרתי לך  שבירושלים היו מתרחצים לרוב רק פעם בשבוע, בימי שישי לכבוד השבת.

אחותי שהייתה גדולה ממני בעשרים  שנה שירתה בפלמ"ח בקיבוץ גניגר, כשהחברים שלה שמעו שיש לה אחות תינוקת בירושלים הם החליטו לנסוע לירושלים עם אוטו מוגן ( משוריין ), והביאו לי קצת אוכל טרי כמו ביצים וירקות.  כשהם הגיעו לירושלים הם התארחו בבית שלנו ולימדו אותי לשיר שירים של הפלמ"ח.

הבאתי למפגש פרימוס וסיפרתי לך איך היו מבשלים על פרימוס ועל פתיליה בעזרת נפט כי לא היה גז. הבאתי גם עששית (לוקס) שדלק על ידי נפט והוא שימש לנו לתאורה כשלא היה חשמל. בבית שלי ושל סבא שלך רמי  כפי שאת יודעת ומכירה ישנם עוד הרבה כלים וחפצים מאותה תקופה.

הזוית האישית

סבתא נירה : הייתה לי הזדמנות יקרה מפז לשבת עם נכדתי האהובה. רק שתינו לבד ולספר לה חוויות שמעולם לא סיפרתי לה על עולמי, כילדה במדינת ישראל שקמה וצמחה. עכשיו היא מבינה ויודעת מה מסתתר מאחורי החפצים השונים שנמצאים על הקירות,  ובארונות בתינו. והעיקר אני מקווה שהצלחתי להנחיל לה את הרגש העמוק שיש לי כלפי הארץ שלנו.

ליה : השיחות עם סבתי במפגשי הקשר הרב דורי לימדו אותי הרבה דברים שלא ידעתי על סבתי.  על תקופת ילדותה, ועל החיים בארץ בתקופה מלחמה העצמאות ובתקופת הצנע. סבתא סיפרה לי, שלמרות התקופה הכל כך קשה בארץ הייתה לה ילדות נפלאה ומאושרת.

מילון

תשמישי קדושה
תשמישי קדושה: הם פריטים המשמשים טקסים וחגים יהודים שליוו את העם היהודי בכל הדורות, דרך כל הקשיים, הרדיפות והשואה.

ציטוטים

”תשמישי קדושה, ציורים ישראליים ואהבת הארץ מגדירים אותנו כיהודים ישראלים“

הקשר הרב דורי