מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הסבתא הכי טובה בעולם

אני וסבתא צוות מנצח
זאת אהבה
יודע איך החיים היו פעם

סבתא ציפורה מספרת לאיתמר:

נולדתי בתל אביב בבית חולים פרטי של פרופסור פרוייד בתאריך 10.1.1950 ובחורף הזה ירד שלג בתל אביב. אני הבכורה אחרי שרה, נילי ז"ל, שלמה (מומו).

סבתא וסבא של אבא שלי, שקראו לה גם ציפורה ולסבא קראו שלמה, עלו לארץ מאוקראינה בשנת 1903 והגיעו לחולות של תל אביב וגרו באוהל. למשך שנה ואז הסבא בנה במו ידיו בשכונת נווה צדק, בית שעד היום קיים. לסבתא שלי קראו לאה ולסבא שלי קראו שלמה. סבתא פועה וסבא אברהם, ההורים של אמא שלי, עלו לארץ מוילנה בשנת 1910 וגם הם גרו באוהל שהיום הוא ככיכר דיזינגוף בתל אביב.

מצד אבא שלי זאת הייתה משפחת רייכליס אבל כאשר עלו לארץ החליטו לעברת את השם "רחמן" לאבא שלי קראו אפריים. מצד אמא שלי שם המשפחה היה קורצ'רסקי. שם של אמא שלי נעמי.

הבית שלנו נמצא בשכונת נווה צדק, והקירות שלו היו עבים מאוד כי ניבנו מבוץ, התקרה מאוד גבוהה כדי שהבית יהיה מאוורר ונעים. מאחורי הבית הייתה חצר ועשיתי שם ערוגות ושתלתי ירקות והיה עץ ענקי עם בומבקלך שהיינו זורקים אחד על השני. ליד הבית הייתה מדרכה גבוהה ושם כל הילדים היו מתאספים אחר הצהריים ומשחקים משחקי חברה כמו קלאס, חבל, מחבואים, מחניים. למדתי בבית ספר שנקרא יחיאלי והוא נמצא עכשיו במתחם של סוזן דלל. אני הייתי מחזור ל' (30) כשסיימתי את בית הספר בכיתה ח' בבית הספר הזה היו רק בנות למרות שלא היה בית ספר דתי. בבית הספר הייתה גינה שלמדנו בה חקלאות. בבית הספר הזה הייתה מסעדה שכיתות ו',ז',ח'. היו מבשלות את האוכל בתורנות. ומכל הכיתות היו באים לאכול בשני מחזורים. הייתי תלמידה דיי טובה. לא עשיתי הרבה מעשי קונדס. בית הספר היה רחוק מהבית והייתי צריכה ללכת ברגל חצי שעה.

תחביבים שהיו לי, הייתי אוספת זהבים (נייר הכסף של הקרמבו למשל), הייתי אוספת מפיות נייר (כל מקום שהייתי באה הייתי מחפשת מפיות נייר), הייתי מגדלת תולעי משי בקופסת נעליים. לבת מצווה שלי קיבלתי שמלת משי ורודה מהדודה מאמריקה. השמלה המתינה לי במשך שנה עד לבת המצווה. הזמנו את כל הכתה אלינו הביתה והכנו פיתות עם חומוס ושוקולד וממתקים. שיחקנו משחקי חברה ושמענו שירים בפטיפון. (בחופש הגדול, הלכתי לעבוד בכריכיה שליד הבית שלנו, בכסף שהרווחתי בחודשיים של עבודה, קניתי את הפטיפון.) התחלתי לעבוד כחניכה במכון לאמצעי הוראה בגיל 16 ושם למדתי שרטוט. עבדתי בקומה השנייה וסבא יונתן עבד באותו המקום בקומה ראשונה. הוא היה מוציא לדפוס את העבודות שהכנו. סבא ואני היינו אוכלים כריך בבוקר בחצר וכך היכרנו.

סבתא החיילת

תמונה 1

התגייסתי לצבא בגיל 19 ובסיום הטירונות הייתי חניכה פלוגתית מצטיינת. סבא יהונתן הגיע יחד עם אבא שלי לטקס הסיום שבו הוענקו התעודות. שירתתי בתל השומר כפקידת מילואים. יצאתי לצעדת שלושת הימים, ביום הלכנו ובלילה הקמנו אוהל לישון.  סבא יהונתן בא לבקר אותי שם עם כמה חברים. סבא ואני התחתנו בבית השיריון כחודש לפני שהשתחררתי מהצבא. לחתונה הוזמנו כל המשפחות של סבא ושלי וכל החברים המשותפים שלנו. ואכלנו בורקס ורבע עוף או שניצל עם תפוחי אדמה ואורז והייתה תזמורת והיה כיף והייתה שמחה  גדולה. למחרת סבא חזר למלחמה בדרום ואני חזרתי לבית של ההורים שלי בתל אביב.

 

תמונה 2

 

 

לסבא ולי נולדו 3 ילדים: אהוד, ענת ואביטל. ענת, אמא של איתמר, התחתנה עם גדי והם גרו בבית שלנו במשך שנה, אחרי החתונה שלהם, ואז עברו לדירה משלהם ברחוב עצמון בחולון, ששם איתמר, הנכד הבכור שלנו. אני זכיתי להיות בשעת הלידה ממש כאשר איתמר נולד. איתמר מרגיש איתי כאילו שאני שומרת עליו ושאני מאוד מקשיבה לו. כשאנחנו ביחד אנחנו אוהבים לאפות עוגיות, עוגות. אנחנו אוהבים לשחק ביחד סיפור הצלחה, מלחמה, טאקי. איתמר אוהב לראות טלוויזיה בחדר השינה שלנו במיטה המתכווננת.

סבתא ביום חתונתה

תמונה 3

הזוית האישית

ציפורה: אני מאוד אוהבת להיות עם איתמר ושמחה שיש לי נכד כזה!

איתמר: תיעוד הסיפור שהעלתי יחד עם הסבתא הכי טובה בעולם.

מילון

זהבים
עטיפת קרמבו

ציטוטים

”"כאן נולדתי כאן נולדו לי ילדי כאן בניתי את ביתי בשתי ידי"“

הקשר הרב דורי