מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אנטישמיות שלאחר המלחמה

סבתא אוה ואלון במפגש הפתיחה של התוכנית
סבתא אוה כשהייתה בת 6 ברומניה
חווית אנטישמיות בבית הספר היסודי
תמונה 1
                   בית ילדותי. אני ואחותי הקטנה לפני העלייה לישראל

 

נולדתי ב-11 לינואר 1953, בעיר סטומארה שברומניה. אמי ילידת הונגריה ואבי יליד רומניה. שניהם ניצולי שואה, שהכירו אחרי המלחמה. אני הבת בכורה ויש לי אחות, ברכה, צעירה ממני ב- 5 שנים. עלינו לארץ באוקטובר 1964. אני נכנסתי לכיתה ו' ב"בית יחזקאל" באשקלון.

בשנת 1968, עברנו לפתח תקווה. למדתי בתיכון "ברנר".

שירתתי בצבא כמדריכה בחיל הקשר שם הכרתי את בעלי, שמואל, ונישאנו בשנת 1974.

בתום השירות הצבאי למדתי בסמינר לוינסקי, הוראת אנגלית. עבדתי כמורה 32 שנה במגוון תפקידים.

יש לי 3 ילדים: צחי (1975) דנה ויפעת (1978).

ילדיי נשואים ויש לי 9 נכדים. אלון הוא נכד מספר 2, בן שני לצחי ודקלה (מימון).

הסיפור שמלווה אותי לאורך השנים הוא הסיפור הבא: למדתי בבית ספר ממלכתי בסטומארה, ובכיתתי היו שני תלמידים יהודים. בסיום כיתה ה', היה נהוג שהתלמידים המצטיינים מקבלים עניבה אדומה. הייתי תלמידה מצטיינת וציפיתי לקבל עניבה. אך בטקס חלוקת העניבות, אני והילד היהודי מכיתתי, לא קיבלנו עניבות. כאשר שאלנו מדוע, נענינו: "אתם יהודים, ויהודים לא מקבלים עניבות".

אז לא הבנתי שזאת אנטישמיות לשמה, וקיבלתי זאת כעלבון אישי.

בסוף שנת לימודים זו, עלינו לארץ. הקליטה בארץ חדשה לא הייתה קלה, לא הכרתי את השפה ולא את הילדים בכיתה. תוך מספר חודשים רכשתי את השפה וחברים ולא הרגשתי יותר שונה.

11 שנות חיי ברומניה נמחקו מזיכרוני לחלוטין. לפני מספר שנים החלטתי שאני רוצה לנסות לשחזר את התקופה הזו. בספטמבר 2017, הגעתי לעיר הולדתי. זכרתי את כתובת הבית, אבל שם הרחוב השתנה. לכן היה צורך למצוא מקור שייתן רמז לשם החדש. הגעתי לבניין העירייה ואחרי שתיחקרתי מספר אנשים מצאתי מישהי שבררה לי את השם החדש. הגעתי עם מונית לכתובת. זכרתי את הבית, אבל זכרתי שהוא לא היה בית פינתי. התעלומה נפתרה כאשר נכנסתי לחצר הבית. רוב החצר הפכה להיות רחוב, ובהמשך החצר שהיה בוסתן של עצי פרי, נבנו  בניינים גבוהים. בעלת הבית אפשרה לי להיכנס וכמובן שההתרגשות הייתה רבה. ביקרתי גם בשוק, ונזכרתי שאמא שלי הייתה קונה שם. את בית הספר שלמדתי בו הרסו.

למרות שהעיר הייתה זרה לי לגמרי, אני שמחה שעשיתי את הביקור הזה. נראה שיותר לא אחזור לשם. שמחה לחיות עם משפחתי האהובה בארץ.

תמונה 2
   בית ילדותי כפי שמצאתי אותו כאשר הגענו לביקור

 

היום אני גמלאית של משרד החינוך, ומתנדבת בעמותת "ידיד לחינוך".

כל אחד מילדי, מקבל עזרה פעם בשבוע עזרה עם הנכדים. את אלון ונועם (אחיו), אני לוקחת מבית הספר פעם בשבוע.

 

הזוית האישית

סבתא אוה: בעיני העבודה קרבה בין אלון לביני. אני מאוד מעריכה את אלון וחבריו, שנרתמו לתכנית מיוחדת זו בהתנדבות. הייתה לי הזדמנות לספר לאלון מעברי, ושמחתי שהוא גילה עניין.

הנכד אלון: לי היה כייף להיות בתכנית זו, מכיוון שהוא קירב ביני לבין סבתא שלי. אני ממליץ לכל ילד, שיש לו סבים או סבות, לעבור את תוכנית הקשר הרב דורי, כדי לחוות זמן איכות עם סבא/סבתא.

מילון

אנטישמיות
אנטישמיות היא שנאה לעם היהודי. היום המושג "גזענות" מוכר יותר. כתוצאה מהאנטישמיות, העם היהודי סבל ועודו סובל רבות.

ציטוטים

” "אתם יהודים, ויהודים לא מקבלים עניבות". “

הקשר הרב דורי