מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אנחנו שרדו אמא לא

סבא בני מספר לנכדו
אנדרטה לזכר יהודי לובלין שנספו
למרות שהיה לה דרכון גרמני, הגרמנים לא האמינו לה וירו בה.

אני וסבא בני השתתפנו השנה בתכנית הקשר הרב דורי 2014. שמעתי מסבא סיפורים רבים על עיר הולדתו ועל משפחתו. הסיפור שריגש אותי במיוחד
סבא בני מספר:
"נולדתי בורשה בשנת 1937, ורשה (פולנית: Warszawa ) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה. העיר ממוקמת על גדות נהר הוויסלה, כ־350 קילומטרים מחופי הים הבלטי ומהרי הקרפטים. העיר היא בירת פולין מאז שנת 1596, למעט התקופה בה הייתה פולין מחולקת בין האימפריה הרוסית, פרוסיה והאימפריה האוסטרית."
 
הקהילה היהודית במלחמת העולם השנייה בורשה
 
"ב-1 בספטמבר 1939 החלה גרמניה בהפצצות כבדות ביותר של ערי פולין בכלל, וורשה בפרט. הפצצות אלו היוו את תחילתה של מלחמת העולם השנייה. במהלך מלחמת העולם השנייה היה מרכז פולין, כולל ורשה, תחת שלטון גנרל גוברנמן, אשר היה אזור שלטון גרמני.
כל מוסדות החינוך הגבוהים נסגרו מיידית, וכל האוכלוסייה היהודית, כ-300,000 בני אדם, אשר היוו 30% מכלל תושבי העיר, הועברו אל גטו ורשה. כאשר הגיע ההוראה "לחסל" את הגטו בשנת 1943 כחלק מתוכנית הפתרון הסופי של אדולף היטלר, מרדו לוחמים יהודים כנגד הנאצים, מרד שידוע כמרד גטו ורשה. למרות היות היהודים נחותים הן מספרית והן מבחינת כמות כלי הנשק, המרד ארך כמעט חודש. כאשר תמה הלחימה, כמעט כל המורדים נרצחו ומעטים בלבד הצליחו להימלט מהגטו.
האוכלוסייה הפולנית סבלה קשות בימי שלטון הכיבוש הנאצי. על אף כישלון מרד גטו ורשה גברו הקולות בעיר שקראו למרד גלוי ורחב היקף של כלל האוכלוסייה נגד השלטון הנאצי"
 
סבא מספר על ברית משפחתו מגרמניה לפולין – ורשה:

אבא שלי היה מהנדס אלקטרוניקה בברלין ושם הוא הכיר את אמא שלי, שהייתה נוצרייה. בשנת 1935 נולד בגרמניה אחי אשר. המשפחה הייתה חייבת לברוח מגרמניה כי לא נתנו לאבי לעבוד בגלל שהיה יהודי. הם ברחו לוורשה.

בשנת 1937 נולדתי ועד 1939 חיינו חיים רגילים. הגרמנים נכנסו לפולין בשנת 1939 והחלו רדיפות אחרי יהודים בוורשה. אבא היה צריך להסתתר כי לא היה לו דרכון גרמני (לאמא היה). מגרמניה הגיעה גם אחת הדודות, ברגיטה, וחיינו אצלה בבית.

בשנת 1943 אמא הלכה לחפש את אבא, אמרו לה שהוא נמצא במחנה עבודה בלובלין. לובלין בפולנית: Lublin, היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון. נקראה בפי היהודים ירושלים דפולין. "הייתה שם קהילה יהודית גדולה. ב-18 בספטמבר 1939, נכבשה לובלין על ידי גרמניה. כחלק מהפתרון הסופי ניסתה ההנהגה הנאצית להפוך את לובלין למעין מקום ריכוז של היהודים (תוכנית לובלין). הנסיון החל עם כניסת הגרמנים לעיר אך נכשל, וב-1940 נזנח כליל. גורל יהודי לובלין לא היה שונה מגורל יהודי מקומות אחרים באירופה הנאצים הקימו באזור לובלין מספר מחנות השמדה ומחנות ריכוז, ביניהם: בלז'ץ, מיידאנק וסוביבור."

אמא שמעה שאבא נמצא שם במחנה עבודה וכך יצאה לחפש אותו. למרות שהיה לה דרכון גרמני, הגרמנים לא האמינו לה שהיא גרמניה וירו בה.

החיים ממשיכים – סבא מספר על חייו לאחר מות אמו

אבא היה עדיין בחיים. סיפור הריגתה של אמא נודע לו מהדודה, שחיפשה את אמא. אבא וכל המשפחה החליטו שימשיך  להסתתר ואותי ואת אחי ייקחו למשפחה בברלין. התחזינו לאזרחים גרמניים. לאחי לא הייתה בעיה  להתחזות, היו לו את כל המסמכים כילד גרמני, ואני גרתי אצל דודה אולה עם בנה, שהיה צעיר ממני בשנה וחצי.

אסרו עלינו לדבר בפולנית. עברנו לברלין ושם התחילו הפצצות של האנגלים ובעלות הברית. היינו רצים לבונקרים ולמקלטים ואחר כך העבירו אותנו לכפר קטן ליד ליפסיק.

אחי נשאר בברלין ואני הייתי ליד ליפסיק. בשנת 1948, אחרי המלחמה, חזרנו לברלין והתאחדתי עם אחי. סבא שלי מצד אבא גר בארץ, ד"ר משה זימן (עלה בשנת 1940), היה ציוני. אני עליתי לארץ בגיל 10 וחצי, חודש לפני קום המדינה. סבא שלח מישהו שיחפש אותנו, דרך עליית הנוער הביאו אותנו לארץ, ציוותו אותנו למשפחה שהיו להם סרטיפקטים לעלות לארץ, וכך עלינו לארץ.

משוב של הנכד תומר

למדתי מסיפורו המדהים של סבי כי כוח החיים הינו כוח חזק וגובר על הסבל. סבי גדל ללא הורים, תחת איום קשה על חייו, ולמרות זאת המשיך את חייו, למד, התחתן, הביא ילדים וחי עמנו גם היום למרות הסיפור הקשה שעבר.

תשע"ד

מילון

ורשה
ורשה (פולנית: Warszawa ) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה. העיר ממוקמת על גדות נהר הוויסלה, כ־350 קילומטרים מחופי הים הבלטי ומהרי הקרפטים. העיר היא בירת פולין מאז שנת 1596, למעט התקופה בה הייתה פולין מחולקת בין האימפריה הרוסית, פרוסיה והאימפריה האוסטרית.

סרטיפיקטים
סרטיפיקטים- אישורי כניסה שניתנו לפליטים שרצו לעלות ארצה. בעלות הברית- המדינות שנלחמו בגרמנים במלחמת העולם השנייה

ציטוטים

”הנכד תומר,למדתי מסיפורו של סבא כי כוח החיים הינו כוח חזק וגובר על הסבל.“

הקשר הרב דורי