מאגר סיפורי מורשת

סבי, צבי ציגלר נולד בשנת 1939 בפולין בעת מלחמת העולם השנייה.

סבא עם הוריו

בתקופה זאת נשלטה על ידי שתי ארצות גרמניה ורוסיה. הוא נולד בצד הרוסי של פולין אך לאחר שנתיים, תוך כדי פלישת גרמניה לרוסיה הפך החלק הרוסי בפולין לגרמני, סבי ומשפחתו נשלחו לגטו. שם שהו קצת יותר משנה "התנאים בו היו קשים מאוד" ולאחר שנה הם נמלטו ליער, הם התחבאו אצל איכרים במרתפים. התנאים במרתפים היו קשים למדי ומצבם הבריאותי של סבי ומשפחתו היה ירוד מאוד. אחד מבני משפחתו של סבי מת במהלך השהות במרתפים עקב מחלת שחפת קשה. במרתפים סבלו סבי ובני משפחתו מרעב כבד מפני, שלא אכלו דבר מלבד לחם ותפוחי אדמה.

הדבר הקשה היה שסבי לא חווה ילדות רגילה. הוא לא יכל לבכות או להשמיע קול ולא יכל לעשות דברים שהיום נחשבים רגילים לכל ילד קטן. ולמעשה הוא ומשפחתו בין היחידים שניצלו בשואה באותו מקום ותקופה.

על מנת להעביר את הזמן שיחקו סבי ובני משפחתו שחמט ולימדו את סבי בגיל מאוד צעיר. כך סבא מספר אהבתי מאוד את המשחק שחמט ואוהב אותו גם היום, את המשחק היינו משחקים הרבה ולא היה בו צורך דיבור או רעש, לא היינו יכולים לשחק משחקי חוץ בגלל המצב בתקופה ההיא בשואה, למעשה זה המשחק כמעט היחיד שהכרתי וידעתי טוב כל כך. כשהסתיימה מלחמת העולם השנייה  נשארו סבי ומשפחתו עוד שנה בפולין .

ולאחר מכן עלו באופן חוקי לארץ. ומכיוון שהאונייה בה הגיעו לארץ עגנה בנמל חיפה, שהו סבי ומשפחתו בחיפה באופן זמני, ולאחר מכן עברו לירושלים עד למלחמת השחרור. התנאים בירושלים לא היו קלים אך הם היו טובים הרבה יותר מהתנאים בהם חיו בשואה. היו בירושלים באותה תקופה מאות פעמים בשבוע עוצר. בעוצר לא יכלו לצאת מהבית והיה הרבה רעש ומתח בסביבה. את העוצר עשו לפעמים החיילים הבריטים ולפעמים האצ"ל או הפלמ"ח.  ידענו שזה היה למטרה טובה אך זה לא היה פשוט. סבי גר בירושלים בבית שהיה מולו מחנה בריטי. יום אחד סוער נפלה הגדר בין הבית למחנה כך הם יכלו  לראות את כל מה שקורה שם ומידי פעם עשו שלום זה לזה. בשנת 1948 הייתה מלחמת השחרור שלא הייתה פשוטה בלשון המעטה ובהקמת המדינה ( וכמה חודשים אחריה) נולדה לו אחות ששמה עדנה.

משהו נוסף שסבי זוכר הוא כמה הם שמחנו שהוקמה המדינה, הריקודים השמחות. למרות שהוא היה  צעיר, אני זוכר זאת עד היום..

סבי למד בבית הספר "סוקולוב" ומאוד התעניין  בבית הספר במתמטיקה. לאחר מכן עבר לחיפה ולמד בבית הספר גאולה. מאוחר יותר עבר לבית הספר(תיכון ) ריאלי וסיים אותו.

סבי למד בטכניון (בחיפה) וקיבל תעודה אקדמית. סיים תואר ראשון במתמטיקה ואז התגייס לצבא. במסגרת השירות הצבאי, סבי היה בחוליית חיל האוויר ובאותה תקופה גם הכיר את סבתי אילנה והם התחתנו בשנת 1964.

נישואי סבא וסבתא

במקביל לשירות הצבאי סיים סבי את התואר השני במתמטיקה. לאחר סיום השירות הצבאי נסע סבי לעשות דוקטורט בארצות הברית באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה. סבי אומר: "אני מאוד אוהב מתמטיקה זה מאתגר ומעניין". סבי מאוד אוהב לקרוא, לטייל בארץ ובעולם, לראות נופים ואנשים מתרבויות שונות בהיסטוריה.

כחלק מתחביבו של סבי, טיולים בארץ ובעולם משפחתנו נוהגת כל שנתיים לנסוע יחד למדינה אחרת בעולם ביחד ולטייל בה. סבי  מאוד אוהב לטייל ולעשות מנהג זה, מנהג זה קיים כבר 20 שנה. סבא מציין: "עד עכשיו ביקרנו במונטנגרו, יוון, ארצות הברית, קרואטיה, אוסטריה ואנגליה."

בנוסף כל שנה סבי וסבתי נוסעים לטיול בעולם ונוסעים לאדינבורו שבאנגליה (סקוטלנד) לראות הצגות מיוחדות, זה תחביב נוסף שיש לסבי ולסבתי ולאילנה.

כיום סבי עוסק במניעת החרם האקדמי לישראל, חבר בוועדה לשמירה על החופש האקדמי וסבא שנים עשר נכדים וארבעה ילדים ומשפחה מאושרת .

הזוית האישית

שלי: זו הייתה הזדמנות מקסימה לשמוע את סיפורך. למדתי עליך כל כך הרבה דברים חדשים שמעולם לא ידעתי, אני מאוד נהנתי ומקווה שגם אתה.

סבא (צבי): אני מסכים, זו הייתה הזדמנות מצוינת לספר ולשתף בקורות חיי, שמחתי שיש עניין בסיפורי מאוד נהנתי בתיעוד.

לסיכום אנו מודים  לתכנית הקשר הרב דורי שנתנה לנו הזדמנות להכיר זה את זה טוב יותר!