מאגר סיפורי מורשת

ליוסף ז"ל היו תכונות מאוד מיוחדות שבזכותן נזכור אותו: אדם טוב לב, אהב לעזור, לתמוך, להגיד את המילה הטובה כשצריך. יוסף היה מאוד מעורב ומוכר בבאר יעקב. הוא היה בן אדם מלא שמחה עם חיוך על הפנים.  

 

יוסף עלה לארץ בגיל 18 לבדו ממצריים, מכיוון שהוריו רצו שהוא יבדוק את התנאים בארץ ישראל. בדרכו לארץ נשאר שנה בצרפת מכיוון שלא ניתן היה להגיע ישירות באוניה אלא דרך צרפת או איטליה.

הוא טייל בצרפת וחיפש מקום עבודה.

הסיבה שהובילה את יוסף לעלות לא"י היא החברות שלו בתנועת הנוער "הכשרה מגויסת", שהלהיבה את חבריה לעלות לארץ. וכך נוצרה אצלו התלהבות רבה להכיר את הארץ הזו. בזמן ההוא יוסף לוי יצר קשר עם משפחתו ושכנע אותם לעלות גם כן. הם נפגשו בצרפת, שם התגלתה מחלה לאחותו הקטנה, אשר מנעה ממנה לעלות לארץ ישראל עד שתבריא.

יוסף נשאר בצרפת עם אחותו כדי לטפל בה ומשפחתו עלתה לארץ בלעדיהם. לאחר שנה עלו גם הם.

באותה התקופה היתה בארץ תקופת הצנע ותנאי המחיה היו מאוד קשים. כשעלה לארץ השתכן במעברה בבאר יעקב. 

 

יוסף לוי מאוד אהב את סביבתו הצומחת, העריך את התפתחות החינוך של הנוער בבאר יעקב, אהב את הקהילה ותמיד דאג לקדמה, הוא נפגש עם חברי הכנסת על מנת לקדם את מרכז הספורט בבאר יעקב, אימן קבוצות כדורגל ובעבר אף שימש כסגן ראש המועצה בתקופת ליכטינשטיין ודבי.

יוסף אף שימש כמ"מ מנהל אגף החינוך ופתח  קייטנות, חוגים ומועדונים.

כל פועלו בבאר יעקב נעשה בהתנדבות בלבד. הוא פתח את מועדון גיל הזהב, בנה קבוצה והיה מנהיגה, הוא יזם פעילויות חברתיות לילדים במקומות שונים והכל נעשה בסבלנות ובאהבה רבה! 

 

יוסף לוי אהב מאוד את משפחתו. בימי שישי היה מנהג שבכל פעם מתארחים אצל אח אחר כדי לשמור על אחדות המשפחה. בחגים יוסף לוי תמיד דאג שיחגגו כולם ביחד ללא יוצא מן הכלל. כשהיה יוצא למלחמות (מלחמת העצמאות, ששת הימים ויום הכיפורים), משפחתו דאגה לו מאוד והיתה הרגשה של פחד שמשהו יקרה ליוסף. כשחזר מהקרבות היה דואג לגיבוש המשפחה כשלקח אותם למקומות שונים כולם יחד.

 

ביום ראשון בנובמבר  2014, יוסף חזר אחר הצהריים מבית בתו צילה אלימלך ובדרכו הביתה נפגע ונדרס למוות על ידי קלנועית. יוסף מת בגיל 83. כל סובביו הזדעזעו מהמקרה הנורא. אף אחד לא עיכל את זה. כולם אהבו אותו והתקשו לקבל את הבשורה המרה.

הוא היה אדם מדהים, עם המון נתינה והמון אכפתיות לכולם. יכול היה לתרום לכולנו עוד שנים רבות, אבל לצערנו זה לא קרה בגלל המוות הנורא!

 

כאשר יוסף לוי ז"ל מת כתבו עליו עמוד בספר בשם "יהדות מצריים". בני הקהילה כתבו לכבודו מכתב הערכה כאות תודה והוקרה על כל מה שעשה בשבילם.

 

יוסף השאיר אחריו את אשתו רחל וארבעת ילדיו: ניסים, שלום, אבי וצילה, ואחד-עשר נכדים.

 

תשע"ה 2015