מאגר סיפורי מורשת

 סיפור חייו של נחמן רייכנשטיין אביה של סבתי מירה רייכנשטיין.

נחמן נולד בעיירה יהודית טיפוסית בריאזינה, בחבל מינסק להוריו לאה ויעקב.

אביו, יעקב, היה בעל מאפייה. נחמן למד ב"חדר" ומאוחר יותר בבית ספר, שם למד עברית בסתר. כבר בגיל צעיר פיתח נחמן תודעה ציבורית. בגיל ארבע עשרה כשנודע לו שנושאות המים הגויות, אינן רוצות להיכנס לעייריה בשל מחלת הסקרלטינה, ארגן נערים מהחדר ששאבו מים והביאו אותם לבתים. כשנודע לו שמתכוונים לסגור את "תלמוד תורה" כי אין כסף לשלם למורים אסף את חבריו והם עברו בין הבתים ואספו את הכסף הנדרש.

כשראה הרב מאיר ברלין כיצד מצליח סבא לגייס לפעילות ולתרומה את אחרון האנשים, הטיל עליו להפיץ מניות של ה"קולוניאל בנק" הציוני. סבא רבא המשיך את פעילותו הציונית בתנועת החלוץ. תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהחלו להתארגן במסגרת אגודות חובבי ציון ב-1881 לעלייה לארץ ישראל. ברוסיה קמו אגודות צעירים להכשרה, ללימוד עברית ועבודת אדמה. חלק מהאגודות, שלא השתייכו למפלגה כגון פועלי ציון, התארגנו במסגרת-גג שנקראה "החלוץ".

סבא מגויס לצבא הרוסי לפני מלחמת העולם הראשונה אך עורק ובורח לחרבין, באזור מנצ'וריה שבגבול יפן. שם הוא לומד מלאכה שתסייע לו בהמשך-זיוף פספורטים, דרכונים. בשנת 1916, מגיע סבא, העריק מהצבא, תחת שם בדוי-גולדשטיין לעיר פרילוקי ושם הוא מייסד, בפעם הראשונה בתולדות התנועה הציונית ברוסיה, קבוצה הנקראת 'ארץ ישראל'. בשנת 1918 הוא עובר לחוות החלוץ באודסה.

בשנת 1919 הגיע נחמן לבית הוריו בעיר מוהילב .באחד הימים הגיע לבית הוריו שליח של טרומפלדור שבקש שסבא יצטרף למרכז ה"חלוץ". סבא כותב בזיכרונותיו: "הייתי מעוניין מאד להיפגש עם טרומפלדור ששמו הלך לפניו, וכך התקיימה פגישה ממושכת בינינו …סיפרתי לו על קבוצת החברים מפרילוקי וטרומפלדור שמח ובקש ממני לארגן אותם ליציאה להכשרה בחצי האי קרים ואף צייד אותי בתעודת נסיעה בתפקיד, שזו הייתה לשונה: "בזה נשלח הח' נחמן רייכנשטיין לקרים לכונן קומונות חקלאיות, בקשה שלוחה לכל המוסדות לסייע לו" .סבא רבא מפעיל חלוצים בכפרים. לאחר שלושה ימי נסיעה ברכבת, נותק הקרון בו נסעו והקבוצה נותרה בקו צדדי. לאחר ארבעה ימי המתנה, הבינו שלקרים לא יגיעו ופנו לחפש כפרים יהודים בסמוך. במרחק ארבעים קילומטר, באזור כפרי בסביבת העיר קריבורוג, מצאו שלושה מושבים יהודים ונשארו שם שנתיים. סבא רבא לאחר שארגן את הקבוצה נוסע לחראקוב שבקרים להיפגש שוב עם טרומפלדור, לפני עלייתו לארץ.

פעילותו הציונית של סבא הייתה בלתי חוקית. בשל כך הוא נאסר מספר פעמים, נחקר, הוכה ואף נידון למוות. המאסר הראשון בשנת 1919 היה בעיר יקרטינוסלב. סבא פעל לשחרר צעירים יהודים מגיוס לצבא על ידי זיוף תעודות. אנשי הבולשת הרוסית תפסו אותו והוא נאסר. יום לפני יום הכיפורים, לאחר חקירות ועינויים הוא נידון למוות הובל לבית הסוהר המרכזי. ביום כיפור התפלל את כל נדרי. כל הגויים חשבו שהוא משוגע היהודים ששמעו את קולו הערב ידעו שזה נחמן.

סבא מבריח יהודים המבקשים לעלות לארץ ישראל מעבר לגבול. בשנת 1921-נשלח סבא לפולין כדי לבדוק מה מצב חברי החלוץ שם ולנסות לדאוג לעלייתם לארץ ישראל, כי התקבלו ידיעות שהמצב שם לא טוב. כשהוא מבריח את הגבול חזרה לרוסיה הוא נתפס בשפטובקה עיירה בדרום אוקראינה ונאסר. נחמן נעצר שוב כשהשתתף בוועידת "החלוץ" בחראקוב. במאסר זה הוא הוא שוהה בכלא תשעה חודשים ומצליח להימלט מהמאסר מתוך משרדי הג.פ.או שירות הביטחון הראשון של ברית המועצות.

בשנת 1924 החליט סבא שהגיע זמנו לעלות לארץ ישראל. הוא חוצה את הגבול, בדרכים עקלקלות, בביילורוסיה ומגיע ללטביה שם הוא שוהה יחד עם חברו זלמן ארן, בביתו של מנהל תחנת החשמל, שמחה סורדלוב, שארח את היהודים בביתו. מלטביה הוא מגיע לברלין ומשם לעיר מרסי שבצרפת, שם הוא עולה על אוניה ומגיע לארץ ב-25.8.1925 . סבא הגיע לעין חרוד. יום אחד, נסע לכינרת כשהגיע לשם וראה אותה התחיל לבכות. שאלו אותו האנשים מדוע אתה בוכה? סבא השיב "הכנרת היא לא כמו הוולגה, כל כך קטנה,אבל היא שלנו".

כינוס היובל של יוצאי תנועת החלוץ ברוסיה היה בבית ברל סוכות, תשכ"ט, אוקטובר 1968 טקס נטיעת יער ע"ש החלוץ ברוסיה.

בהגיעו לגבורות בתשל"א ב1971, נערכה לו במושב חרות מסיבת יום הולדת וחברי החלוץ נטעו לכבודו חורשה עם אלף עצים ביער תנועת החלוץ ברוסיה אשר נמצא ביער בן שמן.

סבתא מירה: מאוד נהניתי לעבוד עם נכדי רון. סיפרתי לו את סיפורו של אבי, בחלוץ ברוסיה והמשך פגישותיו עם חבריו וחניכיו בחלוץ שהייתי עדה להרבה פגישות. חיפשנו חומר ומצאנו ביחד הרבה חומר וזה היה מאוד מהנה.

רון איסוביץ הנכד: מאוד נהניתי לעבוד עם סבתא שלי, כי למדתי על המשפחה ועל הרבה דברים נוספים כמו איך סבא הגיע לארץ ומה הוא עשה ברוסיה.