מאגר סיפורי מורשת

זייאמה הוא סבא רבא שלי מצד אבא. הוא נולד בבלרוס בשנת 1920.

בילדותו היה הולך לבית הספר בעיר הולדתו.

המשפחה מכנה אותו איש אשכולות משום שהוא עסק בהרבה תחומים, והיו לו הרבה תחביבים. הוא היה איש אוהב ותמיד רצה לעזור.

היו לו שני אחים ושתי אחיות,  וכמעט כולם השתתפו במלחמת העולם השנייה ונלחמו בחזית. כי המשפחה תמיד האמינה שיש להילחם למען המדינה בה הם חיו.

אחת מהאחיות שהייתה במלחמה והשתתפה במלחמה במלואה, נפטרה בישראל לאחר שעלתה לארץ.

האח הגדול נהרג במלחמה כאשר גם הוא קיבל לא מעט אותות גבורה.

האחות שלא השתתפה במלחמה הייתה מורה והאח הצעיר ביותר שגם הוא לא השתתף במלחמה עבד במפעל שמייצר חומרים למלחמה.

באותה התקופה כאשר זייאמה התגייס לצבא התחילה מלחמת העולם השנייה. הוא היה בחזית ביחד עם אחותו הגדולה וקיבל אותות גבורה רבים. הוא השתתף לאורך כל תקופת המלחמה..

בנוסף לכך, זייאמה גם הופיע בעיתון ופרסמו בכתבה תמונה שלו עם אותות הגבורה שלו.

כאשר הוא התגייס לצבא ושירת בצפון ברית המועצות, המלחמה התחילה והוא כמו הרבה אנשים נאלץ ללכת ולהילחם. הוא עלה על ספינה שתפקידה היה לקחת מטוסים, חומר נפץ ופגזים למלחמה מאמריקה ולהעביר לברית המועצמות. ב-19 במאי בשנת 1942 הוא יצא לכיוון של ברית המועצות מאמריקה. במהלך ההעברה היו מטוסים של הפשיסטים שפגעו, רצחו והטביעו לא מעט ספינות. היו הרבה נפגעים והרוגים והם החזירו אש בעזרת תותח אורליקון, מעט אנשים שרדו. באחד הימים שבהם הם הפליגו, פגז פגע בספינה וכל הספינה החלה לעלות באש, כל אנשי הצוות העבירו את הדברים שהיו בספינה לספינה אחרת (במהלך הבערה) ולאחר שהעבירו את הכל הם החלו לכבות את האש שפרצה בספינה וסיכנה את חייהם. ורק לאחר שהם השתלטו על השרפה הם חזרו לנמל שנמצא בברית המועצות. כאשר הם חזרו, הממשלה נתנה לכל אנשי הצוות אות גבורה מיוחד שנקרא "орден красного знамени" שהוא תג מאוד חשוב אשר סימל גבורה. שמה של שיירת האניות שסבא רבא שלי הפליג בה היה PQ-16. והציוד שהספינות הללו העבירו למעשה השפיע על מהלך המלחמה.

הזוית האישית

היה ממש כיף ולמדתי הרבה דברים חדשים שהעשירו את הידע שלי על המשפחה שלי ובאופן כללי.