מאגר סיפורי מורשת

סבתי ברוניה נולדה בשנת 1951 ברוסיה כבת יחידה. הכל היה מסוכן בגלל סטאלין ששלט בממשלה. אנשים פחדו לדבר בחופשיות והשלטון היה ממש מפחיד. בשנת 1953 סטאלין נפטר והממשלה הוחלפה והפכה לטובה יותר – אנשים סוף סוף יכלו לדבר. למרות החופשיות שהייתה בנושאי השיחה, לברוניה ומשפחתה היה אסור לדבר ביידיש מחוץ לגבולות הבית. יהודים היו כמו גויים ברוסיה, ולא פעם שמעו קללות.

בהמשך סיפורה של סבתי, ברוניה דילגה על הצבא (אישה יהודית ברוסיה באזור שנות השבעים) והגיעה ישר למכון האנרגטי של מוסקבה בשביל ללמוד הנדסה של מערכות חום ואפילו להשיג תואר שני! ברוניה מאוד נהנית לשרטט מערכות חום מסובכות של בניינים גבוהים ורבי קומות – לא מעט הייתה צמודה לעשרות רדיאטורים ענקיים וצינורות ענקיים מלאים במים רותחים. בזמן שסבתא השיגה את התואר, היא גם שודכה עם סבא בגיל 24. סבא היה יהודי, מה שהיה נדיר ברוסיה, ולכן הוחלט מיד שהם יתחתנו. הם הולידו את אמא שלי ואת דודה שלי ברוסיה, ואז עברו לארץ בשנות התשעים.

כיום סבתא שרה במקהלה, מטיילת, ומתנדבת בבתי אבות. כשאני מגיע אליה, תמיד יש המון אוכל על השולחן שברוניה אוהבת להכין לנו…

הזוית האישית

אבנר: סבתי נהנתה לדבר איתי על עברה, וגם לי היה מאוד נחמד לגלות קצת על רוסיה ולשמוע מה יש לה להגיד ממקור ראשון.