מאגר סיפורי מורשת

סבא יוסי מספר:

נולדתי בהר הצופים בירושלים. לאחר הלידה אמי ואני ירדנו מבית החולים בתוך רכב משוריין שבדרך הערבים ירו על הרכב המשוריין. הבית שבו גרתי היו שלושה חדרים שבחדר שלי ישנו אחותי ואחי שהם צעירים ממני אבא שלי יליד אוסטריה ואמי ילידת פולין הם עלו לארץ לפני מלחמת העולם השנייה. ההורים דיברו בבית בעברית וכשרצו שאני לא אבין דיברו בפולנית.

בירושלים הימים היו קרים ולכן הינו צריכים להתרחץ לאחר שחיממנו מים חמים על ידי תנור שעבד על עצים בחדר האמבטיה. אני אחי ואחותי התרחצנו פעם בשבוע כי באמבטיה שחו שני דגי קרפיון מיום ראשון עד יום חמישי, ביום חמישי אבא שלי היה הורג במקל את הדגים וטוחן אותם להכין גפילטפיש לקראת ארוחת שישי.

ההורים שלי עבדו בקופת חולים התקופה הייתה קשה לאחר מלחמת העצמאות. הייתה תקופת קשה. הכריזו על תקופת צנע שבתקופה זו חילקו פנקסי תלושים לקבלת מזון לפי גודל המשפחה לדוגמה: תלושים לסוכר, תלושים לביצים, תלושים לגבינה וכד'. במכולת נתנו תלושים לפי זה הקציבו לנו את המזון.

כל יום היה מגיע חלבן והוא הביא קדים של חלב והוא שפח אותם למשפך גדול שבוא היה 20 ליטר וחילק אותו מדירה לדירה לפי הצורך לא היה מקרר חשמלי או מקפי בתקופה זו אז הינו צרכים להביא קרח והקרח היה בבלוקים בגודל מסוים לדוגמה: שליש בלוק, חצי בלוק או בלוק שלם ועוד.

הצעצועים בתקופתי היו סירים של הבישול, שעועית ופתיליה ובהם הייתי משחק. מאוחר יותר קיבלתי אוטו שעשוי מפח, פיל וכלב שעשויים מבד, בגדים שלבשתי ונעלים שקיבלנו בחבילות מדודים מאמריקה כבגדים יד שנייה.

בתקופתי היו משחקים שלא קיימים היום לדוגמה: פורפרה שכורכים סביב סוג של סביבון, מין עץ עם חוט ומשחררים את הסביבון שמשתובב הכי הרבה. שיחקנו בגולות והרעיון הוא לפגוע בגולה של החבר ולקחת את הגולה שמרוויחים. בנינו עגלה מלוח עץ וגלגלי קוגלגר, הרעיון היה לשבת על הלוח עץ ולמשוך במושכות וכך הייתי עולה בעלייה ויורד בירידה. משחק נוסף לוקחים את הגלגל ומסבבים את הגלגל עם מוט עץ, משחק נוסף לוקחים שתי קופסאות שימורים ריקות, מחברים חוט ביניהן, אחד מדבר לתוך קופסת השימורים בזמן שהשני מאזין לו לדוגמה הווקיטוקי של היום, חמש אבנים, השפה של חמש האבנים שונה מאוד מהיום לדוגמה: אחדים לעל היד, אחדים לקוגלך, אחדים להחלפות, אחדים לתקיעות, קונה קשה.

רוגטקה לוקחים צורה של עץ שדומה לY מחברים שתי גומיות וחתיכת עור ודרכה משגרים את האבן וכך פגע דויד בגולית והרגו (קלע דויד), קלאס מציירים עם גיר מיספרים מאחד עד 9 שכול מיספר ממוקם בשני מצבים, מצב השתי רגלים ומצב רגל אחת, חמור ארוך יש שורה של חמורים (אפשר גם חמור אחד) ויש את הקופץ אשר קופץ מעל החמורים (חמור) בזמן שהחמור מתכופף.

בתקופתי היה קשה לקבל טלפון לבית ולכן השתמשנו בטלפון ציבורי עם אסימונים. הזמנו קו טלפון הביתה אשר הגיע לבסוף לאחר שלוש שנים.

נקודות לציון להמשך הדרך: לאחר שחגגתי בר מצווה ועליתי לתורה בבית הכנסת הראשון שניבנה מחוץ לחומות העיר העתיקה המשכתי בבית ספר תיכון של זרם העובדים הנקרא כיום תיכון עירוני ג' ברחוב כ"ט בנובמבר שהינו יום הכרזת מדינת ישראל.

בתקופה זו הייתי בתנועת נוער השומר הצעיר בגדוד "להב" במסגרת התנועה יצאנו למחנות עבודה בקיבוצים ובערבים שחטנו תרנגולות ולאחר מכן היינו צולים אותן על האש. בנוסף קיבלנו אבטיחים מהקיבוצים ועשינו מסיבות לתוך הלילה.

סיימתי את בית הספר התיכון בגיל 17 (זאת משום שקפצתי כיתה בגיל 5 אז הוכנסתי לכיתה א'). עד לגיוסי לצבא הייתה לי שנה שלמדתי אלקטרוניקה בחיל האוויר. התגייסתי בגיל 18 ולאחר כשנה הלכתי לקורס קצינים. המשכתי בחיל האוויר בטייסות הליקופטרים והשתתפתי במיבצעים שחלקם יפה השתיקה להם. נשארתי בחיל האוויר 25 שנה והגעתי לדרגת אלוף משנה עד לשחרורי לגימלאות.

בגיל 22 התחתנתי עם ירדנה שהינה אמם של ארבעה ילדים ענת, עמית, עדי ועומרי. עמית הוא האבא של רותם,  ירדן ותמר.

רותם מספר על סבתא ירדנה

ירדנה סבתי ניפטרה בגיל 45 ממחלת הסרטן. ירדנה סבתי לא זכתה לראות את החתונה של ענת, החתונה של עמית וכמובן לא זכתה לראות הולדת נכדיה. ירדנה בחייה הייתה ראש לשכת יד ושם, דוברת רשות השידור, ראש אגף השיווק של רשות השידור ואחר כך הייתה מספר 2 בחברת רשת ערוץ 2.

ירדנה – סבתא שלי זכרונה לברכה

לזיכרה אסף סבא יוסי תרומות מתושבי הר אדר איתם נבנה בית כנסת הנקרא "הראל" שניתן לראותו בויקיפדיה.  בית כנסת מפואר שתושבי הר אדר הותיקים תרמו להקמתו אחד וחצי מיליון שקלים להקמתו. בבית כנסת זה זכו אחי ירדן ובן דודי אריאל לחגוג בר מצווה. בבית כנסת זה בעתיד גם אני כשאגיע למצוות אעלה לתורה. בבית כנסת זה יש לציין שאבי עמית עלה לתורה בשבת חתן.

יש לציין שסבא שלי יוסי המשיך אחרי הצבא לעשות בחיים האזרחיים בתחומי שיווק הביטוח, בתפקיד סמנכ"ל שיווק בחברת מגדל, מנכ"ל לשכת סוכני הביטוח, מנכ"ל חברת נטלי, מנכ"ל חברת "הכי ישיר" וראש הרשות לפיתוח הנגב והבדואים בממשלה, יועץ לענייני משכנתאות אצל המפקח על הבנקים עד הגיעו לגיל 67 לפנסיה.

הזוית האישית

רותם: הקשר הרב דורי עזר לי להדק את הקשר עם סבא יוסי תוך כדי למידה כיפית מאד.

סבא יוסי: תודה על התכנית היפה – הקשר הקשר הרב דורי.