איך סבא וסבתא שלי נפגשו
סבא יונתן נולד בקיבוץ בית אלפא בשנת 1940. שמו ניתן לו על שם הקרב של שאול ויונתן על הגלבוע, שנמצא בסמוך לבית אלפא.
באותה תקופה נעשו הרבה שינויים טכנולוגיים, כגון מעבר מסוסים שעבדו בשדה לטרקטורים, ממקררים על קרח למקררים חשמליים ומשליח על חמור שמביא אספקת ירקות לאוטו משלוחים.
הוא התחנך בבית הספר בקיבוץ ולאחר סיום לימודיו התגייס לצבא לחיל השריון. עם סיום השירות הצבאי, חזר לקיבוץ. חגית, הצעירה ממנו בחמש שנים, גרה בצריף לידו. למרות שהם חיו באותו קיבוץ, הם לא ממש נפגשו בגלל הפרש הגילאים ביניהם. מדי פעם כשהיו נמצאים בכניסה לצריפים, היו מגניבים מבטים אחד לעבר השנייה. כמדי יום חמישי בערב, שניהם הגיעו לדשא שמעל חדר האוכל כדי לצפות בסרט השבועי. יונתן ישב שורה אחת מאחורי חגית. ובאמצע הסרט ראה שחגית קמה ממקומה והחלה ללכת לכיוון הצריפים. יונתן עקב אחריה וכשהשיג אותה שאל: "אולי את רוצה לטייל איתי קצת?". חגית הסכימה.
הם החלו ללכת זה בצד זו. היה לילה חשוך, הם הלכו בין פרדסים, כרמי זיתים וענבים. הם דיברו על ספרים. בדרך חזרה לקיבוץ, בשדרות החרובים, יונתן הניח את ידו על כתפה של חגית ונשק לה. הם הפכו לזוג, חגית התגייסה לצבא ולאחר שחרורה החליטו להתחתן. החתונה הייתה צנועה, הם נסעו לרב בעפולה עם שמונה גברים למניין, בקבוק יין ועוגה, והתחתנו אצל הרב בבית. אחד החברים היה הצלם שהיה צריך לצלם את החתונה אך לאחר תמונה אחת נגמר לו הפילם. בעקבות כך, יש רק תמונה אחת מהחתונה.
חגית ויונתן החליטו להישאר בקיבוץ ונולדו להם ארבעה ילדים: נחשון, עירית, הדס ומתן. ויש להם שישה נכדים.
הזוית האישית
יונתן פלד השתתף בתכנית הקשר הרב דורי ותועד על ידי עדי נבו. התכנית נערכה בבית הספר דליות ביקנעם עילית, התשע״ט.
מילון
חרובחרוב מצוי הוא עץ ירוק עד דו-ביתי ממשפחת הקסאלפיניים, שמתנשא לגובה של 10–15 מטרים. נופו רחב ועגול ותפוצתו באזורים נרחבים של ארץ ישראל, בכרמל, בגליל, בהרי ירושלים וברכסי הכורכר. (ויקיפדיה)
ציטוטים
”יונתן הניח את ידו על כתפה של חגית ונשק לה“