מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

איך למדתי לאהוב אידיש

מתבוננים במכתב
הורי על שפת הים ב- 1937.
אידיש מול עברית בשנים הראשונות למדינת ישראל

שפת האידיש

הורי ידעו עברית היטב ובכל זאת העדיפו לדבר ביניהם בבית באידיש. זו הייתה השפה אותה דיברו כילדים במקום הולדתם בבסרביה ובה המשיכו לדבר גם לאחר עלייתם ארצה כחלוצים בשנת 1936. הם נהגו כך, כנראה, מתוך הרגל ונוחות אך לעיתים גם מתוך רצון להסתיר ממני דברים שחשבו שלא יאה שיגיעו לאזני.

כילדה התביישתי כשהורי דיברו אידיש וביחוד כשעשו זאת בנוכחות חברותיי. הם נראו לי באותם רגעים גלותיים יותר מידי וישראלים פחות מידי. בארץ שלט אז הרצון להקים חברה חדשה שתמחק את כל קלקולי הגלות. שפתה של החברה החדשה הייתה אמורה להיות עברית. בהמשך למגמה זו היה קיים אז לחץ לשנות שמות משפחה לועזיים לשמות עבריים. וכך שינינו גם אנו את שם משפחתנו ממישורובסקי למישורי. מאותה סיבה שלא אהבתי אידיש לא אהבתי גם את שמי – בתיה. לחברותיי היו שמות בעלי ניחוח עברי חדש כמו אילנה, נורית, ניצה ואביבה, ואילו אני נשאתי שם מאותו עולם שהיה צריך לשכוח. עולמם הקודם של הורי היה זר לי ובאותם ימים של ילדותי ונעורי לא יכולתי לעמוד על יופייה וסגולותיה של האידיש ועל משמעותה עבור הורי.

תמונה 1
קטע ממכתב שבו אידיש מעורבת בעברית.

האידיש נכחה בביתנו לא רק כשפת סתרים, אלא גם בארון הספרים של אבי. שם שכנו ספריהם של ש"י עגנון, יורם קניוק ועמוס עוז לצד ספרות האידיש במיטבה: כל כתבי שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים, י.ל. פרץ, איציק מאנגער וחוברות של ה"גולדענע קייט". אבי לא נהג לשקוע בזיכרונות מרים וכואבים על סופם הטראגי של הוריו ואחותו בשואה. הוא בחר באידיש ובספרותה, ובעיקר בהומור שבה, כדי לשמר את העולם שאבד לו. דמעות של כאב התחלפו אצלו בדמעות של צחוק.

וכך כמו ילד קטן הסופג את שפת האם בשנים הראשונות לחייו ובלי שרציתי או התכוונתי לכך, למדתי להבין ולדבר אידיש. לימים למדתי לאהוב את השפה העסיסית הזאת שאפשר לצחוק בה בקלות. מאוחר יותר, עת נדרשתי ללימודי הגרמנית באוניברסיטה, מצאתי עזר רב בידע שלי באידיש. עד היום אני נהנית לבקר בתיאטרון האידיש או לשוחח באידיש עם חבריי שרכשו את השפה בדרך דומה לשלי. אנחנו משוחחים על ענייני דיומא באידיש וצוחקים וצוחקים…

והנה שיעור קטן באידיש: שמות של קרובי משפחה באידיש:

·         אבא – טאטע (דער)

·         אמא – מאמע (די)

·         אח – ברודער (דער) ; אחים – ברידער

·         אחות – שוועסטער (די) ; אחיות – שוועסטער

·         סבא – זיידע (דער)

·         סבתא – באבע (די)

·         דוד – פעטער (דער)

·         דודה – מומע (די)

·         נכד/נכדה – אייניקל (דאס) ; נכדים – אייניקלעך

על האידיש:

אידיש הייתה שפת היהודים באירופה בימי הביניים. היא התפתחה מניב של השפה הגרמנית ונכתבה באותיות עבריות. לתוכה השתרבבו גם מילים עבריות רבות. היא שימשה כשפה מקשרת בין יהודי אירופה.

הזוית האישית

יואב: אני רוצה לאחל ל"באבע" שלי אורח חיים בריא וארוך.

בתיה: אני רוצה לאחל לאייניקעל שלי שימשיך להיות סקרן.

מילון

יידיש
ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי. בימי הביניים נקראה לרוב עברי-טייטש או לשון אשכנז, ולמן תקופת ההשכלה ז'רגון. רוב אוצר המילים היידי הוא ממקורות גרמאניים, בין 20% ל-30% אחוז מהמילים הן ממקורות עבריים וארמיים, והנותר ממקורות סלאביים ולטיניים. ויקיפדיה

אייניקעל ובאבע
למדתי שהמילה אייניקעל באידיש פירושה נכד והמילה באבע פירושה סבתא

ציטוטים

”למדתי שסבתא שלי לא אהבה את השם שלה כילדה בגלל שחשבה שהוא שם גלותי.“

הקשר הרב דורי