מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בארץ ישראל בשנת 1937.

לפני הקמת המדינה שלטו בארץ האנגלים שכבשו את הארץ בשנת 1917. לאחר מלחמת העולם השניה שהסתימה בשנת 1945 החלו היהודים שישבו בארץ ולכן לא סבלו מהאירועים של המלחמה, לבקש את פתיחת שערי הארץ לעלית שארית הפליטה שנותרה בחיים בחו'ל אחרי המלחמה. אולם השלטון האנגלי לא הסכים להתיר את עלית היהודים לארץ.

באותה עת החלו לפעול בארץ ארגוני מחתרת במטרה ראשונה של נסיונות להעלאת היהודים באופן לא חוקי,על ידי אוניות מעפילים והן רגלי מהארצות השכנות. המטרה השניה היתה להביא ליציאת האנגלים מהארץ והקמת מדינה. בשנת 1946הייתי בן 9  ואחי היה בן 18. תלמיד תיכון וכמו רבים מהתלמידים בזמנו היה חבר בתנועת נוער שבעצם היו כיסוי לפעילות המחתרתית.

יום אחד בצהריים חזר אחי מהגמנסיה בה למד עם דלי דבק אותו שם מתחת למיטה בחדרנו המשותף.כמובן  שאלתי אותו בשביל מה זה והוא ענה שהוא בערב נפגש עם חברים והוא יבנה לי טייארה (כך נקרא  אז העפיפון) וכך שמח פניתי לעיסוקי. חזרתי הביתה אכלתי ארוחת ערב והלכתי לישון. באמצע הלילה נשמעו דפיקות עזות על דלת הכניסה וכשנפתחה הדלת ע'י אבי עמדו בפתח שוטרים בריטים ואחי אזוק באזיקים.

אני ברוב תמימותי קפצתי ושאלתי איפה הטייארה שהלכת לבנות לי.התברר שזה מה שאחי טען כנעצר ע'י השוטרים. הם טענו שהוא היה בדרך להדבקת כרוזים של המחתרת. שוטר יהודי שהתלווה לשוטרים הבריטים הסביר להם באנגלית את מה שאמרתי בעברית. אחי נלקח לבית משפט ביפו ושם סופר הסיפור.השופט החליט לשחרר את אחי ולחייב אותו רק בקנס וחתימה של אבי על ערבות שלא ישתתף בפעולות דומות.

סוף הסיפור שבגמר אותה שנה אחי יצא להכשרה עם חבריו לתנועה וזכה בסופו של דבר להעצר ולהיות כלוא יחד עם רבים מחבריו בלטרון בעקבות השבת השחורה שהייתה בחודש יוני 1946 שזה ספור בפני עצמו שעוד יסופר בבוא היום.

הזוית האישית

סבא רפי: הקשר ביני לנכדתי התהדק יותר בגלל ההשתתפות בתוכנית. במיוחד מאחר ולצערנו זמן קצר לפני תחילת התוכנית אשתי וסבתא נפטרה.

נטע: מאז שהתוכנית התחילה אני וסבא שלי מתראים יותר אחד עם השני. והזמן איכות ביחד הוא מאוד כיף, וחבל שהתוכנית נגמרה.