מאגר סיפורי מורשת

ריאיון עם סגנית ראש העיר הרצליה ומחזיקת תיקי החינוך והנשים, הגברת איה פרישקולניק

שמי איה פרישקולניק

למעשה, איה היא איילה. הוריי בחרו את השם איילה, אבל היה מסובך מדי לומר בחיבה איילה'לה, אז קראו לי איה, אבל אני שמחה להיות איה מאז שאני מכירה את עצמי. שמי המקורי לפני הנישואים היה רוטנברג, אחת מהמשפחות הראשונות והחלוציות בהרצליה. סבי בנה את הבאר הראשונה בהרצליה והיה חבר במפעל המים ובהגנה, אני ומשפחתי שורשיים מאוד בעיר. אני זוכרת את משפחתי כולה מתגוררת כאן מילדותי.

זכור לי זכור ילדות, הזיכרון המוקדם ביותר שלי הוא בגיל שנה לערך, אני זוכרת את אחי הגדול מציק לי…

משפחה

כמו שאמרתי, אני ממשפחה מאוד שורשית ולכן אני מרגישה שנולדתי למשפחה מאוד כיפית. משפחה מאוד תומכת, מעניקה ואוהבת עם הרבה חיבוק שהסבים מאוד מסייעים ותורמים בה לחינוך דור ההמשך. לסבא וסבתא שלי היה אופנוע עם סירה, היינו יושבים בסירה והוא היה לוקח אותנו לבריכות המים לבדוק את כשירותן, אוסף אותנו מבית הספר ומאוד סייע ועזר בחינוך יחד עם סבתא.

גדלתי בהרצליה, לא היה אז גן פרטי אז שלחו אותי לגן דתי. אני זוכרת שכל יום שישי הייתי צריכה לעשות חיקוי של הגננת בברכת השבת, כי לא זכרתי אותה אף פעם בעצמי… תמיד אימא שלי הייתה שולחת אותי מטופחת אל הגן, עם שמלות מבריקות. עברתי משם לגן טרום חובה וחובה אצל הגננת המיתולוגית בתיה קלישוב, שהייתה אישיות משמעותית עבורי.

היא הייתה גננת נפלאה, אני זוכרת כמה אהבתי לעבוד בחוברות שהביאה לנו, וכמה אהבה אותי ועזרה לי.

בית הספר

לאחר שעליתי לכיתה א', חינכו אותי שתי מורות עד כיתה ח': המורה שרה והמורה ציפורה. כבר מכיתה א' כנראה שרוח המנהיגות שלי בלטה, והייתי מלכת הכיתה עד כיתה ז', בה הגיעה תלמידה מאנגליה בשם דפנה שגנבה לי את המלכות! הייתה לי ילדות נהדרת, חיי שכונה תוססים ונפלאים. לא כמו היום, היינו יוצאים ומשחקים בחצרות, כולנו היינו בתנועות נוער, טיילנו, סיירנו ושיחקנו יחדיו, קהילה צמודה ומשפחתית. אבי היה מורה דרך באגד, והוא היה לוקח אותנו לסיורים בכל הארץ ומסביר לי ולשאר הילדים אודות הארץ הנפלאה שלנו. הספר יוסף מתתיהו היה הספר הקבוע שלי לצד המיטה ובמקום להקריא לי סיפור לפני השינה, אבא שלי היה מספר לי את סיפורי מצדה. בימי שישי היינו שרים יחד עם האקורדיון, היינו עורכים מסיבות יום הולדת מהנות, אך גולת הכותרת של ילדותי הייתה החבורה הסודית שלי: חס"ה! חבורה סודית הרצליינית, בהשראת ספרי חסמב"ה. היינו יוצאים למשימות, תרים את השכונה וכותבים בכתב סתרים ומצפינים מכתבים.הייתי תלמידה מצטיינת תמיד, הייתי בין המחוננות בכיתתי. מאוד אהבתי תנ"ך! לימים הפכתי גם להיות מורה לתנ"ך. בתנ"ך יש נושאים מרתקים שתמיד נהניתי ללמוד וללמד.

שירותי הצבאי

בצבא שירתי ביחידת מודיעין מובחרת, במשך שנתיים מרתקות, מאתגרות, מעצבות וחוויה נפלאה עבורי. עסקתי בנושא מעניין וסודי עד היום, וביחידתי עברו גיבורי צבא כמו אהוד ברק ויוני נתניהו, חבר'ה ייחודיים ונפלאים אחד- אחד. ביחידה פגשתי גם בבחור מתולתל וחמוד שהגיע על תקן אזרח עובד צה"ל לאחר שסיים את לימודיו ההנדסאים – וכיום אחיקם הוא בעלי כבר 47 שנים.

מקצוע הוראה

כשסיימתי את הצבא, כעבור שנה ילדתי את בתי הבכורה והתחלתי ללמוד הוראה בסמינר הקיבוצים. עשיתי תואר ראשון בחינוך ותמיד אהבתי ללמד. אני זוכרת את עצמי כילדה, מושיבה את הבובות על כיסאות בחדר ומלמדת אותן מקצועות אותן למדתי בבית הספר, מסבירה להן, ומתרגלת איתן. לאחר לימודיי התחלתי לעבוד כמחנכת בבית הספר היסודי "יוחנני" בהרצליה כמחנכת בכיתה משולבת. היינו שלוש חברות צוות בכיתה: מורה לחינוך מיוחד, סייעת ואני כמחנכת הכיתה. אלו היו כיתות מוצלחות ביותר. כעבור עשרים שנה הם ערכו פגישת מחזור והתפלאו לגלות שחלק מהתלמידים בכלל הגיעו מהחינוך המיוחד- הצלחנו להגיע לרמת שילוב מופתית בכיתה. עבדנו בצורה יפה ויסודית, גם ללא אמצעים טכנולוגיים. אפשרנו, עם הרבה אהבה ונתינה, לכל ילד את רמת האתגר הלימודית שלו. היינו יצירתיות בצורה יוצאת דופן.

ניהול בית ספר

כן, משם עברתי לנהל בבית הספר "בר-טוב" ברעננה, שם הייתי 20 שנה. הפכתי את בית הספר לבית ספר ייחודי שאין כמותו עוד בארץ בתחום התיירות. הפכנו למרכז של חינוך לתיירות ולימודי ארץ ישראל והפצת למידה שונה ואחרת. כל שנה הקפדתי לשנות משהו, לאחר 20 שנה הרגשתי שהגעתי אל השיא, והרגשתי שהגיע הזמן דווקא לעזוב בשיא. לא למשוך את הדברים רחוק מדי, אלא לעזוב דווקא בשיא.

החיים הציבוריים

לאחר עשרים שנה של ניהול יצאתי לגמלאות מוקדמות, ופגשתי במשה פדלון, וסיכמנו לרוץ יחד בבחירות המקומיות בשנת 2013, ניצחנו והשאר היסטוריה. כיום אני מרגישה שהעבודה בה אני עוסקת היא עבודת חלומותיי! אני מחזיקה בשני התיקים שבעיניי הם הכי חשובים בעיר: תיק החינוך ותיק הנשים.

כאישה לא הייתי יכולה לעמוד מנגד אל מול העוולות שנעשות מול נשים בשנים האחרונות. בשנים האחרונות אנו נחשפים לאלימות נגד נשים שמעולם לא הייתה מודעות גדולה כל כך כלפיה. ולדעתי, חינוך ונשים הולכים יד ביד: אם לא נחנך דור בו ידעו לכבד, להדליק נורות אזהרה בנוגע לאלימות וחשדנות, התוצאות עלולות להיות הרות אסון. לקחתי על עצמי את המשימה לנסות לתקן כמה שיותר בנושא הזה, ואני משוכנעת שנעשתה פה עבודה כבירה בנושא: אנחנו מסייעים משפטית וכלכלית לכל הנושא העצום הזה, לכל אישה שזקוקה לכך מסייעים באיתור מקלט ובדירות מעבר ומעלים את המודעות על ידי הרצאות וסדנאות. כשהנשים הללו בוחרות להיעזר בעיר הרצליה, העיר הרצליה תעזור ככל הניתן. ילדיהן נמצאים במערכת החינוך של העיר ולכן גם השילוב מאוד התחבר לי.

אנשים שהשפיעו עלי

אני חושבת שעבדתי עם המון אנשים משמעותיים, אך אעיד על שלושה אנשים ייחודיים במיוחד: הראשון הוא זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה בתקופה בה ניהלתי שם בית ספר, שנתן לי יד תומכת ושותפות מפרגנת ומסייעת. האדם השני הוא כמובן משה פדלון, שהוא באמת חבר, ידיד אמיתי ואדם עם לב ונשמה אדירה ומאפשר רוח גבית לרעיונות פורצי דרך. וכמובן שהשלישית היא אמי, האדם המשמעותי ביותר בחיי, היא בעצם האישה אותה אני מעריצה יותר מכל.

מה עוד עלי להספיק בחיי הציבוריים

אני רוצה להספיק כמה דברים. הראשון הוא נושא העברת מעונות היום אל תחום החינוך, נושא בו תומכת שרת החינוך הנוכחית שאשא- ביטון. לדעתי המדינה צריכה לקחת את כל נושא הגיל הרך ולתת אותו לתחום החינוך העירוני, לתת לעירייה גם את האחריות וגם את הסמכות. לתת לנו לפקח, לתת לנו לוודא שהפדגוגיה עוברת כראוי וכשורה, כבר מגיל אפס. כרגע אין אף אחד עם פיקוח על הגיל הרך, ונכון שזה מוגדר כעסק לכל דבר, אך מדובר בילדינו ואני מעוניינת לראות שהטיפול בהם הוא איכותי וראוי. כך נוכל להכניס תכנים שונים ואיכותיים, לפקח על הפדגוגיה וכמובן לפקח גם על נושא ההתעללות בילדים שעולה בכותרות לצערי. הדבר השני הוא נושא תלמידי התיכון. לדעתי על תלמידי התיכון לסיים את לימודי הבגרות בכיתה י"א, ובכיתה י"ב למקד את תשומת הלב בתרומה לקהילה ועשייה חברתית, ובמשך חצי שנה גם יעברו סדנאות שיתרמו להם בהמשך החיים: ניהול פיננסי, ביטוח לאומי, מס הכנסה, כל הדברים שאליהם אנו יוצאים בחיים ולא יודעים כלום ממערכת החינוך הנוכחית. אלו החלומות שלי שיש לי עבורן עוד שנתיים לפחות.

מסר לדור הבא

אני חושבת שלאור המצב במדינה, חשוב לדעת שגם כאשר אתה משמיע דעה, עליך לכבד את האחר. לכבד כל דעה ולא לנקוט באלימות כלפי החושבים אחרת. לשמור על הערכיות, אהבת וכבוד האדם. ולסיום, הייתי ממליצה לכל אחד לבחור את הנושא שהכי מעניין אותו להמשך חייו, ולאו דווקא הנושא שיכלכל אותו בצורה הכי טובה. מאמינה שכל אחד צריך ללכת אחרי החלומות שלו עד הסוף.

הזוית האישית

איה: שמחתי לפגוש את יהונתן, אני מכירה אותו מילדות. יהונתן השתתף בתחרויות שונות לאורך השנים וגם כיהן בתפקידים במועצת התלמידים העירונית.

יהונתן: איה היא שותפה משמעותית למען קידום החינוך בעיר. היא מנהלת ביד רמה את מערכת החינוך האיכותית בעיר ושמחתי לפגוש צד אישי יותר שלה דרך התכנית "הקשר הרב דורי".

הסיפור תועד במסגרת פרויקט "בעקבות מנהיגים חברתיים", פרויקט של קבוצת מועצת הנוער העירונית בהרצליה בשיתוף פעולה עם תכנית הקשר הרב דורי, התשפ"א.