מאגר סיפורי מורשת

אני אהרון ציקורל, נולדתי בעיר איזמיר שבטורקיה בשנת 1938, יש לי חמישה אחים.

אבא שלי היה סוחר בדים בכפרים בטורקיה הסתובב עם עגלה וסוס. בשנת 1943 זמן מלחמת העולם השנייה, אבי היה במילואים בטורקיה ואנחנו כל המשפחה הלכנו לכפר טורקי כי פחדנו שהגרמנים יכנסו לטורקיה. אחרי תקופה לא ארוכה חזרנו לעיר לביתנו.

בשנת 1948, אחי הגדול ואחותי הגדולה עלו לארץ ישראל בתקופת מלחמת השחרור ושירתו בצבא. בשנת 1949 עלינו לארץ והיינו במעברה באוהלים בפרדס חנה עד שנת 1950, למקום הזה קראו בית העולים. באותה תקופה אבא שלי הלך והקים מושב חקלאי באזור עמק חפר מושב זה נקרא "בורגתא".

זכרון ילדות שלי משנת 1950, אני זוכר, שבחודש השני ירד שלג בפעם הראשונה והיינו באוהלים. באותה תקופה אבי היה במושב ואחי הגדול היה חייל ובא לעזור לנו כשהיינו במעברה בפרדס חנה. בסביבות אפריל מאי 1950. עברנו אני ומשפחתי להתגורר במושב בורגתא. בהתחלה גרנו באוהלים. אני עבדתי במשק, בחקלאות והיה לנו פרות ועזים. מאוחר יותר הסוכנות בנתה לנו בתים במושב, קיבלנו משק עם אדמה ועברנו לגור בבתים אולם בהתחלה היינו בלי מים ובלי חשמל.

בילדותי למדתי בבית ספר עממי בכפר יונה, סיימתי שם כיתה ח'. המורים שלנו הגיעו מהעיר נתניה. למדתי גם בתיכון, ולמדנו שם עברית. כשהיה לי בר מצווה היה לנו בית כנסת בתוך צריף ועליתי לתורה ולמדתי להניח תפילין, וכל יום שבת היינו באים להתפלל בבית הכנסת.

בשנת 1956 לאחר מלחמת סיני התגייסתי לצבא ושירתתי בחיל הים. במסגרת הצבא שירתי גם בספינות מלחמה. לאחר הצבא חזרתי למשק והייתי אחראי שיווק של הירקות והעופות של המשקים של המושב לחברת תנובה. בשנת 1962, התחתנתי עם אשתי בלה ועברנו להתגורר בכפר סבא. בשנת 1964 נולדו לי שני בנים תאומים: איציק וצביקה. בשנת 1968 נולדה לי בת ושמה זהבית (זהבה). בתי הרביעית נולדה בשנת 1973 ושמה רחל (רחלי).

במהלך השנים עברנו דירות אבל תמיד נשארנו בכפר סבא. את ביתי הנוכחי בניתי במו ידי. בשנת 1963 עבדתי במכונאות רכב פרטי וטרקטורים. בשנה זו הקמתי מוסך עם שלושה שותפים (סה"כ היינו ארבעה) שמו של המוסך נקרא"המרובע". מוסך זה היה פעיל עד שנת  2009, סגרנו את המוסך ויצאנו לפנסיה.

היום שואלים אותי מה אני עושה ובכן היום אני "נהג מרוצים", אני הנהג והילדים והנכדים שלי הם המרוצים, מרוצים מאוד.

הזוית האישית

ליהי פישר: אני מאוד נהניתי ולמדתי דברים שלו ידעתי בכלל.