מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי פול ויטל ונולדתי באתונה שביוון. אני אדריכל ובונה ערים במקצוע. כיום אני יועץ לגופים ציבוריים ואני גם נשיא מועדון רוטרי הרצליה. אני מתנדב בקהילה ובחינוך. כך הגעתי לקשר הרב דורי שבבית הספר אילנות.

הכל התחיל ביום 21 באפריל 1967 באתונה, יוון. הייתי בן 14, קמתי בבוקר ויצאתי מהבית כדי להגיע לתחנת האוטובוס של בית הספר. במקום אוטובוס היו שם טנקים וחיילים. נבהלתי, רצתי חזרה הביתה ואז הכל התחיל…. מאחר והייתי צעיר, ממשפחה יהודית חמה, הייתי מאד נאיבי ולכן נבהלתי מאד. למזלנו אבא שלי היה בבית עם שפעת ולכן הרגיע את כולנו ואמר לנו שחייבים להסתגר בבית כדי לא להסתכן בחוץ.

ההפיכה הצבאית החלה כתגובה למלחמת האחים ביוון בתחילת שנות השישים. אבי התקשר מיד לכל בני המשפחה בעיר ובערים אחרות כדי להזהיר אותם לא לצאת מהבית. באותה התקופה אבי היה גם ראש הקהילה היהודית באתונה ולכן לקח על עצמו את האחריות לחיי בני הקהילה. הוא יזם מפגש ראשון עם הפטריארך הנוצרי היווני ולאחר מכן עם שר הפנים החדש, קצין בכיר בצבא היווני, כדי לבקש מהם לפרסם במודעות לא לפגוע ביהודים ולכבד אותם כאחים בגלל היותם אזרחים לדוגמה. בתקופת ההפיכה עד 1974 ליהודים היה טוב ביוון והם לא סבלו מאנטישמיות.

המסר שלי הוא שכשיש משפחה מלוכדת – אפשר לעבור כל תקופה קשה.

הזוית האישית

פול: תכנית הקשר הרב דורי מקסימה ומלמדת, היא יוצרת עולם שלם הן בקרב המבוגרים והן בקרב הילדים. אימצתי את דנה לצורך הקשר הרב דורי באילנות ואני שמח על כך ואני מקווה לתרום לדנה מנסיון חיי ושהיא תהיה שמחה בריאה ומאושרת עם אימא האהובה שלה.

דנה: תכנית הקשר הרב דורי מקשרת בין ילד למבוגר וגורמת להם לפתח עולם שלם של אהבה וקשר. כשאמרו לי שאני מצטרפת לקשר הרב דורי התרגשתי ורציתי לדעת מי הולך להיות סבא או סבתא שלי. כשפגשתי את פול הוא לימד אותי המון דברים חדשים שלא ידעתי והכרתי אותו במשך הזמן טוב יותר. מסתבר שיש לנו דברים משותפים ואחד מהם הוא ששנינו לא נולדנו בישראל אלא עלינו ארצה. אני מקווה שפול יחיה חיים טובים עם הנכדים שלו ושאר המשפחה ואני מודה לו על הזמן שהקדיש עבורי בתכנית.