מאגר סיפורי מורשת

סבא אורי נולד בישראל, בבית חולים בילינסון שבפתח תקווה, לפני קום המדינה בשנת 1940. הוא בן שני למשפחה עם חמישה בנים ובת. סבא גדל בכפר בלום, והיה מחזור הבנים הראשון בקיבוץ. בתקופה זו היו מעט ילדים והייתה לינה משותפת, באותו בית ילדים הייתה גם כיתת הלימוד. החינוך היה מופקד בידיהן של המטפלות והילדים נהגו לבקר בבית הוריהם אחר הצהרים למשך כשעתיים. את רוב הארוחות הם אכלו בבית הילדים, בעבורם זה היה הבית העיקרי שלהם. בערב ההורים הגיעו להשכיב אותם לישון. במשך הלילה היה "שומרת לילה" ששמרה על שנתם.

מילדות הציק לסבא שם המשפחה ׳אפשטיין׳ ולכן בבר המצווה הציע להורים לעברת את השם לאבני.

אירוע טראומתי בחייו היה במלחמת ששת הימים, במהלכה אחיו ברוך אבני נהרג בסיני.

קורות חייו של ברוך אבני ז"ל:

"בן הלל ויהודית, חברי קיבוץ כפר בלום, שנולד ביום כ"ו בתשרי תש"ז, 21.10.1946, בקיבוץ.

באוקטובר 1965 גוייס לצה"ל ולאחר תקופת הטירונות עבר קורס חובשים. לאחר מכן התנדב לצניחה והיה חובש בנח"ל מוצנח. לקראת יום העצמאות תשכ"ז הועלה בדרגה וכעבור זמן מועט פרצה מלחמת ששת הימים. בקרב באיזור ביר-גפגפה אשר בסיני, ביום הרביעי לקרבות, הוא כ"ט באייר תשכ"ז 8.6.1967 חש לטפל בפצועים ואז נפל. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים, בבית הקברות בקיבוצו". אבי ברי (ברוך) קרוי על שמו של אחיו של סבי.

סבא למד להסתפק במעט. הממתקים היו רק מותרות. לדוגמא, סבא מספר: ״כל יום שישי קיבלנו בתור ילדים טבלה קטנה של שוקולד פרה. אני אכלתי כל יום קובייה אחת כדי שיספיק לי שוקולד לכל ימות השבוע.״ לסבא היו בילדותו אוספים מוזרים כמו קצוות של עפרונות עם מחק בקצה. היה לו גם אוסף של מחזיקי מפתחות מכל העולם ואוסף בולים שכאשר אבא שלי הגיע לבר מצווה, סבי נתן לו את האוסף.

כיום סבא כמעט בן 80 עדיין עובד כגנן, יש לו 13 נכדים ורובם גרים בקיבוץ.

סבא אורי תרם סיפור נוסף לתכנית הקשר הרב דורי, לקריאתו לחצו כאן

הזוית האישית

סבא אורי: סיפור הקשר הרב דורי תרם לי זמן איכות עם עומר, אחד מנכדיי, ואני מקווה שהוא יפיק תועלת מהסיפור המשותף.

הנכד עומר: נהניתי לשמוע את סיפורו של סבא ולגלות כמה הילדות שלו היה שונה מהילדות שלי. גיליתי עליו דברים שלא ידעתי. אני מאחל גם לשאר נכדיו להשתלב בתכנית הקשר הרב דורי.