אוכל … לא דבר המובן מאליו
הוריה של ניצה ילידי פולין היו משפחה גדולה שכללה הורים סבים ודודים, הם גרו בעיר שנקראת בנדין וחיו חיים טובים ושלווים עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.
המשפחה הופרדה ואיש לא ידע היכן נמצאים יתר המשפחה ולא ידעו אם הם בחיים. ניצה היא הילדה הקטנה מתוך ארבעה אחים שגדלה בצל השואה. אמא שלה תמיד הכריחה אותה לסיים את כל האוכל ששמה לה בצלחת, כי כשהיא הייתה ילדה בשואה לא היה להם בכלל אוכל הם היו אוכלים קליפות של תפוחי אדמה ואפילו מחפשים שאריות בפחי האשפה העיקר לשבוע קצת והעיקר להישאר בחיים.
ניצה כילדה לא יכלה להבין איך קרה דבר כזה שלילד אין מי שדואג לו, רק כשגדלה והבינה מה עברו היהודים בשואה יכלה להבין למה בעצם התנהגה ככה אמהּ ולמה דרשה ממנה לא לזלזל באוכל שיש לה בצלחת ולסיים תמיד את הכל, ולהעריך ולשמור את מה שיש כי זה לא ברור ומובן שיש לה אוכל ובגדים, בית והורים. הוריה דאגו להם לבית חם ואוהב, לחינוך טוב, לכיבוד הורים ומבוגרים ועזרה לזולת ולאהבת מדינת ישראל ושמירה עליה.
היום ניצה חיה ביקנעם ועובדת כסייעת לכיתה קטנה בבית הספר הדסים ביקנעם את כל חייה היא מקדישה בנתינה לזולת ובאהבה רבה שהיא מרעיפה על הילדים. וגם מבישוליה הרבים היא מרעיפה על כל הסובבים.
הזוית האישית
יוסי גטהון טאדרוס קטלה: דרך החיבור שנוצר בקשר הרב דורי הכרנו את הסיפור של ניצה כילדה קטנה שמענו ממנה את סיפורם של הוריה ששרדו את השואה והתרגשנו מאוד.
מילון
שואההשואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אתניות, שבוצעו החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה עד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945. פשעים אלו בוצעו על ידי שלטונות גרמניה הנאצית בהנהגתו של אדולף היטלר, עוזריהם, משתפי פעולה ושלטונות בעלי בריתה, כשתכליתם היו בהתחלה פגיעה במעמד היהודים וגזילת נכסיהם, ובהמשך, בעיצומה של המלחמה, השמדתם השיטתית של כל בני העם היהודי (הפתרון הסופי). מספר הנרצחים היהודים בשואה וכתוצאה ישירה ממנה נאמד סביב כשישה מיליון.
דור שני לשואה
ילדים שנולדו לניצולי השואה לאחר השואה
ציטוטים
”אני לא חושבת על כל הסבל אלא על היופי שעוד קיים - אנה פראנק“