אוטו ואני
בשנת 1950, בגיל 23, עליתי, שושנה דוידוביץ, מרומניה למעברת "שער עלייה" ומשם עברתי עם הורי ילירושלים.
אבא שלי היה סוחר מוכשר ברומניה וכאן בארץ, עבד בהתחלה כשכיר בחנות כולבו של משפחת וייס. אחרי זמן מה, כשקצת התבסס, פתח אבא שלי חנות כולבו משלו, בקטמון הישנה.
בעלי אוטו, נפטר לפני עשרים שנה. הוא היה צייר מוכשר שהחל לצייר בילדות ועבד כמעצב גרפי. כשראו בצבא את הכישרון והניסיון הרב שלו בציור ובשרטוט נעזרו בו לשרטוט מפות. זה היה העיסוק שלו הרבה שנים עבור הצבא והסוכנות. כמה פעמים הציעו לו לשנות את השם שלו לשם עברי והוא לא הסכים. משפחת הבסבורג –היתה המשפחה הקיסרית באוסטרו –הונגריה ואוטו היה הנסיך. על שמו של אוטו הבסבורג קיבל בעלי את שמו ולכן אהב אותו.
אני רוצה לספר על ההיכרות שלי ושל אוטו:
אחרי מלחמת השחרור גרנו אני והוריי בירושלים בשכונת אבו טור ב"רכוש נטוש", בית של משפחה ערבית עשירה, שברחה משם במהלך מלחמת השחרור. הקבלן היהודי שהשכיר לנו את הבית קצת רימה אותנו בעיסקה הזו. הוא שיכנע אותנו לשכור את הבית, למרות שהיה במקום מסוכן, קרוב מאוד לגבול עם ירדן. מהחלון, ראיתי את החייל הירדני, עומד על גג הבניין ממול והגבול עובר ממש בפתח הבית. נוסף על כך, הבית היה ישן והטיח נפל כמו שלג כל הזמן. באחד הבקרים, נפלה אבן גדולה מהגג על יד המיטה שלי. מזל שלא ישנתי בה באותו זמן…
אבל, בזכות הבית הזה הכרתי את אוטו בעלי.
בן דוד שלי כל הזמן רצה להכיר לי בחורים ואמרתי לו שאני לא מסכימה ל"שידוך". אבל יום אחד, הוא אמר שיש לו חבר מהצבא, שמחפש לשכור חדר ושאל אם אנחנו יכולים להשכיר לו חדר אחד בבית שלנו. בסוף, הגיע אוטו לגור בקרבתנו ואחרי זמן מה התחתנו. החתונה התקיימה בביתנו והרב היה דודי מצד אמי.
אוטו דוידוביץ ז"ל, במלחמת השחרור
כל שנותיי בארץ עבדתי. תחילה כאחות מעשית בבית החולים שערי צדק, לאחר מכן, בבית חרושת לפנצילין. מאוחר יותר, עשיתי קורס לקלדנות והגעתי לעבוד במל"מ (מרכז למיקון משרדי), שערך את המשכורות של עובדי המדינה. התחלתי שם בתור קלדנית ועם השנים הגעתי ליחידת המחשב. הודות לכך, עשיתי הכרה עם עולם המחשבים ולכן, עכשיו בשנות הפנסיה שלי, אני אוהבת להשתעשע במחשב.
הזוית האישית
פריאל: שמחתי לשמוע את סיפורה של שושנה ועל ההיכרות שלה ושל בעלה. תמיד מרגש לשמוע סיפורים כאלה. שושנה: שמחתי לפגוש את פריאל ואת חברותיה ולספר להם קצת על ימים אחרים בירושלים.
מילון
"רכוש נטוש"בשנת 1950 נחקק בישראל חוק נכסי נפקדים, התש"י, שהקנה למדינת ישראל את נכסיהם של מי שעזבו אותה לשטחיהן של מדינות עוינות במהלך מלחמת העצמאות. עם כניסת החוק לתוקפו, נעשה בו שימוש נרחב בראשית ימי המדינה, לאחר שערבים רבים עזבו את שטח המדינה והותירו את נכסיהם מאחור. בחלק מהנכסים שוכנו עולים חדשים וחלקם משמשים עד היום למבני ציבור שונים. (מתוך ויקיפדיה)
ציטוטים
”"אמרתי לבן דוד שלי, שאני לא מסכימה להכיר מישהו ב"שידוך"." “