מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אודל שניידר – הנדודים בעקבות הכיבוש הנאצי

שי ואודל ביום הולדתה ה-90
אודל בצעירותה
אודל גרה עם משפחתה ברומניה בעיר בלץ. בעת שהנאצים התחילו לתקוף, אודל ומשפחתה החלו במסע נדודים, שהחל בבלץ שברומניה והסתיים בבוכרה שבאוזבקיסטן.

אודל שניידר ז"ל נולדה בשנת 1925 ברומניה באזור שנקרא בסרביה, כיום בלץ.

היא חיה בשכונה יהודית עם הוריה ועם שני אחיה ושתי אחיותיה, ולמדה בבית ספר רומני. למשפחתה היה מפעל מברשות, ומשפחתה הייתה קשורה לדת והם היו לומדים תורה עם רב שהיה בא אליהם לביתם. המשפחה נהגה ללכת לבית הכנסת והיו להם מקומות שמורים.

אודל בצעירותה – 1945

תמונה 1

 

 

בשנת 1940 הועבר אזור מחייתה לשליטה של ברית המועצות לפי הסכם ריבנטרופ – מולוטוב.

כשאדל הייתה בת 16 הנאצים החלו לתקוף את אזור מחייתה, ולכן היא ומשפחתה לקחו איתם תכשיטים, מזון ובגדים והחלו לברוח בעזרת סוסים ורכבות לעיר אודסה שבאוקראינה ומשם לקחו סירה ושטו דרך הים השחור והגיעו לקווקז. במהלך השהייה שלהם בקווקז הם גרו אצל משפחה יהודית קווקזית, והם סיפקו לאודל ומשפחתה מזון ומקום לינה.

חצי שנה לאחר מכן, הנאצים התקרבו יותר ויותר לאזור שהם חיו בו. אז הם החליטו לעזוב את המקום, והם הלכו מאות קילומטרים, לקחו כמה רכבות ובסופו של דבר הגיעו לבוכרה. באוזבקיסטן הם חיו אצל משפחה מוסלמית שהסכימה לארח אותם, כשהמלחמה נגמרה הם חזרו לבלץ, ושם אודל הכירה את בעלה והקימה משפחה איתו.

אודל ובעלה – 1950

תמונה 2

בשנת 1991 משפחתה והיא עלו לארץ ישראל והתיישבו בקריית ביאליק.

 

קובץ הסיפור המלא

 

הזוית האישית

שי סטקולשיק, יניב אוסטרובסקי: אנה ריזניק, בתה של אודל וסבתו של שי סיפרה לנו על אימא של אודל ז"ל על תקפת חייה במהלך מלחמת העולם השנייה.

שי: בין החלקים שיותר נהניתי בהם היה הריאיון. הסיפור של סבתי אודל, לא רק ריגש אותי אלא גם לימד אותי הרבה על הדרך שבה הסתכלתי על החיים קודם לכן ומעבר לכך גם הרחיב את הידע שלי על השואה ויותר חשוב על סבתי אודל. במהלך הריאיון הרגשתי עניין ואף חרדה. לא הייתי יכול לתאר עד כמה גרוע היה המצב בשואה. מעבר לכך שהעבודה האירה במוחי את נושא השואה ועזרה לי להגיע לתובנות חדשות אני מרגיש שהיא גם חיזקה עוד יותר את הקשר שלי עם סבתי ועם חברי לצוות.

מעבודה זו הבנתי הרבה דברים שאני לוקח עימי הלאה בחיים. הבנתי שלא הכל מובן מאליו ותמיד צריך להודות על מה שיש לנו, לשמור ולהילחם על זה, בין אם מדובר ברכוש מוחשי ועד זכויות, שוויון וחיים.

שי ואודל ביום הולדתה ה-90

תמונה 3

מילון

בסרביה
חבל ארץ ברומניה

ציטוטים

”"הם האמינו שיש לעשות הכל כדי להילחם בנאצים שרוצים להרוג אותם"“

הקשר הרב דורי