מאגר סיפורי מורשת

סבתא יפה-עזיזה, נולדה בשנת 1963 בבאר שבע.

"אהבה לכולם זו מעלה" אומרת סבתנו היקרה שכמו שמה "יפה" היא יפה ורואה את כולם באור חיובי וטוב – "יפה תואר" (בעיניי האחרים) ו"טוב-רואי" (רואה אחרים).

סבתא מספרת, החיים בתור ילדה באשדוד היו טובים. גדלנו 3 אחים, אני השלישית, בבית קטן ומשפחתי, בשכונה קטנה שבה כולם היו חברים כמו משפחה גרעינית.

המשפחה הגרעינית שלנו הייתה מגובשת, והיחס כלפי השכנים והאחרים היה טוב. אני זוכרת שכולם באו אלינו בחגים של פסח ובחגי תשרי – ראש השנה וסוכות. למרות שהבית היה קטן תמיד נשאר מקום לכולם. למדתי בבית ספר דתי, אהבתי לקרוא ולפגוש חברות, לשחק בחוף, להחליף בולים ועוד.

סבתא יפה נזכרת באירועים משמחים כמו חתונות, חגים, שמחות, גידול ילדים באהבה. אבל גם במקרים עצובים וכואבים היא סולחת. למשל, הכלב של השכנים שנשך אותה.

הסיפור של השכונה ושל המשפחה, הנישואים בגיל 17, וגידול הילדים הוא אולי סיפור רגיל ולא יוצא דופן, אבל גידול ילדים, עזרה לנכדים והמשך השושלת זה באמת משהו מיוחד ואיכותי. העיקר שלכולם יהיה טוב.

אם תפגשו את סבתא יפה, תראו אדם שמח, חייכן ואוהב אנשים שמוכן תמיד לעזור. זו המעלה של סבתא שלנו.

'אהבת חינם תביא את התרופה לכולנו'.

הזוית האישית

טוהר: היה הכי כיף להכיר טוב יותר את סבתא יפה, אישה משכמה ומעלה.