מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אהבה לארץ ישראל

ליהי ואורי יפו הנכדים
עליזה, אריאל, ליהי ואורי
המורשת של עליזה ואריאל יפו

סיפורה של סבתא עליזה (אלפרן) יפו

הסיפור מתחיל בתחילת מלחמת העולם השנייה, כאשר אבי, דוד אלפרן ז"ל, שבא ממשפחה ציונית, הצטרף לקבוצת נערי ז'בוטינסקי, שיצאו למסעות ברחבי פולין על מנת לשכנע יהודים לעלות לארץ ישראל (פלשתינה). אבי למד הנדסה בפוליטכניון שבוורשה, שם הכיר והתיידד עם מנחם בגין לימים ראש ממשלת ישראל, והם הפכו לחברים קרובים.

אמי, הלנה לבית מרקוביץ' באה ממשפחה לא ציונית והכירה את אבי, התאהבה בו והלכה אחריו לארץ ישראל למורת רוחה של משפחתה. אמי הייתה היחידה ממשפחתה שניצלה וכל משפחתה נספתה בשואה, כל חייה הייתה אסירת תודה לאבי על כך שהיה נחוש לעלות לארץ ישראל, אך חשה רגשי אשמה על כך שלא הצליחה לשכנע את משפחתה לברוח לארץ איתם.

הוריי שהגיעו לישראל בחוסר כל והצליחו בזכות השכלתו של אבי וחריצות אין קץ להקים חברת בניה בשם "רמט בע"מ" שעסקה בבניית הארץ משנת 1942 ושגשגה במהלך השנים.

ההורים שלי, דוד והלנה

תמונה 1
הוריה של עליזה יפו (דוד והלנה אלפרן)

נולדתי בתל- אביב, בדירה שצפתה על משתלה גדולה, שכיום ניצב בה היכל התרבות. למדתי בתיכון הנקרא אליאנס. שרתי בצבא כקצינת ח"ן. בשירותי הצבאי הכרתי את בעלי לעתיד אריאל, אז קצין בתותחנים ונישאנו בשנת 1968, בהמשך, נולדו לנו שלושה ילדים וביניהם  בננו, רונן, אביהם של אורי וליהי נכדינו.

 בילדותי 

תמונה 2
סבתא עליזה בילדותה

והיום

תמונה 3
סבתא עליזה (אלפרן) יפו

התקבלתי וסיימתי לימודי משפטים באוניברסיטה העברית שבירושלים. עבדתי כעורכת דין ולאחר מכן הצטרפתי לחברה המשפחתית (רמט בע'מ) לאחר שפרשתי מניהול החברה החלטתי לתרום לקהילה בעבודה ציבורית התנדבותית.

כיום אני משמשת כיו"ר אגודת הידידים של האופרה הישראלית וחברת הנהלה שלה ושל מספר גופים נוספים בתחום האומנות והתרבות.

סיפורו של סבא אריאל יפו

סיפורי מתחיל בתחילת המאה ה-20, כאשר בשנת 1932, סבי וסבתי (מלכה וצבי סוסניק ז"ל) ושתי בנותיהם עולים ארצה משיקגו שבארצות הברית לתל אביב מטעמים ציוניים. סבי מייסד את בית החרושת האמריקאי לשמלות (American dress co.) הראשון בארץ.

 ההורים שלי שושנה והרולד ז"ל

תמונה 4
שושנה והרולד יפו ז"ל הוריו של אריאל

בחגי ישראל היה סבי מזמין חיילים יהודים ששרתו בצבא הבריטי לביתם לסעודת חג וכך הכירה אמי את אבי לעתיד. אבי היה טייס בחיל האוויר הבריטי, שרת בקהיר נגד הצבא הגרמני בפיקודו של הגנרל רומל. לאחר שנתיים של היכרות הם נישאו. אבי יליד אנגליה, שהוריו באו מארצות הברית.

בתום המלחמה עברו הוריי לגור בפתח תקווה, שם למדתי בבית הספר פיק"א. את לימודי בתיכון סיימתי בתיכון בעירוני א' בתל אביב ומייד לאחר מכן התגייסתי לחיל התותחנים בצה"ל. סיימתי קורס קצינים והייתי מפקד סוללה בתותחנים. במהלך שירותי הכרתי את עליזה אלפרן שהייתה קצינת ח"ן.

לאחר שחרורי מצה"ל התקבלתי ללימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב, במהלך לימודי ידעתי שאהיה רופא נשים. בתחילת מהפכת האולטרסאונד בשנות ה-70 זיהיתי את הפוטנציאל הטמון בו והייתי בין המובילים ושותף פעיל ומלא במהפך שחולל האולטרה סאונד  במילדות

תמונה 5
פרופ' אריאל יפו
תמונה 6
סבא אריאל יפו כיום
תמונה 7
סבא אריאל בנעוריו

הייתי בין המקימים של רפואת העובר בארץ וחקרתי רבות תחום זה. שימשתי כמנהל היחידה. האני מאמין שלי ברפואה זה להיות בין אדם ורופא מקצועי, וכך חינכתי דורות רבים של רופאים.

סיפורם המשותף של עליזה ואריאל יפו

בשנת 1967 עליזה ואריאל גוייסו למילואים, עליזה הייתה קצינת חן בחטיבת 8 ואריאל היה מפקד סוללה בגדוד מילואים. בתקופת ההמתנה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים, עליזה הייתה בואדי פארן בדרום הארץ ואריאל בשדות קיבוץ הכינרת בצפון.

אז לא היו טלפונים סלולרים והם לא יכלו לתקשר, הקשר היחידי היה בין היחידות הצבאיות. הגעגועים גברו ועליזה החליטה לנסוע ולחפש את אהוב ליבה (אריאל). עליזה רצתה להגיע לאריאל וצלצלה מהטלפון של הצבא, אריאל לא יכול היה להגיד לה איפה הוא נמצא. הדבר היחיד שהוא אמר לה, זה שהוא נמצא במקום שקוראים לו על שם האגם שלידו, מיד עליזה הבינה שאריאל נמצא על-יד קיבוץ כינרת.

עליזה נסעה את כל הדרך עד הצפון. ליד בקיבוץ הכינרת היו הרבה חיילים והיא לא ידעה איך תמצא את אריאל. לבסוף מצאה אותו והם נפגשנו, זו הייתה פגישתם האחרונה לפני פרוץ מלחמת ששת הימים.

לאחר המלחמה עליזה ואריאל נפגשו ואריאל הציע נישואים לעליזה. הם החליטו להתחתן ונישאו בשנת 1968, הם הקימו משפחה אשר שומרת על הגאווה והאהבה לארץ ישראל, על המסורת המשפחתית ועל מצוות החגים.

תמונה 8
עליזה ואריאל בחתונתם
תמונה 9
סבא וסבתא היום

הסוכה המשפחתית שעברה מדור לדור

הסוכה הוקמה בשנת 1932 ע"י הסבא והסבתא של אריאל. בהתחלה היו רקומים על הבדים פסוקים מהתורה ואז כל פעם התווספו גם שמות הילדים ונוספו עוד רקמות. כיום יש בסוכה שלושה סוגי רקמות משלושה דורות ואף נוסף בד רקום ששימש כחופה להורים (אריאל ועליזה) בחגיגות חמישים שנות נישואין.

תמונה 10
היריעות שלה נרקמו מלפני למעלה מ-100 שנה על ידי הסבתא של סבא אריאל
תמונה 11
סדר פסח בסוכה
תמונה 12
שמות הילדים נוספו עם השנים

הזוית האישית

אורי וליהי יפו: ההשתתפות בתכנית הקשר הרב דורי הייתה חוויתית, מעניינת ומהנה במיוחד. בזכות כתיבת הסיפור ובזכות המפגשים בזום למדנו המון על הדורות הקודמים של המשפחה שלנו, על המנהגים, על התרבות, על המאכלים, על המסורת ועוד… כתיבת הסיפור הייתה קצת קשה, אבל אחרי עבודה קשה וכוח רצון הצלחנו להגיע לתוצר הסופי, תוך כדי כתיבת הסיפור התגבשנו מאוד עם סבתא וסבא ולמדנו הרבה על העבר שלהם.

מילון

קצינת ח"ן
קצינת ח"ן ראשית עמדה בראש מערך חיל הנשים שפעל בצה"ל משנת 1948 עד שנת 2001. החיל שעליו פיקדה קלט את המתגייסות בבסיסי טירונות, דאג לאמן אותן ולהכשירן לתפקידים צבאיים שונים.

אולטרה סאונד
הפירוש: בעברית – על שמע. בדיקת אולטרה סאונד משמשת לדימות של שרירים ורקמות רכות, והיא שימושית ברפואה לסריקת איברים (כמו איברי העובר בהריון).

ציטוטים

”יריעות הסוכה נרקמו מלפני למעלה מ-100 שנה על ידי סבתא של סבא אריאל והיום נוספו 3 רקמות מ-3 דורות.“

הקשר הרב דורי