מאגר סיפורי מורשת

אימי מספרת על סבתא  וסבא:

אני והורי שירה: "אני נולדתי בארצות הברית בפילדלפיה פנסילבניה בשנת 1970.

אבי מורטון  גם נולד בפילדלפיה בשנת 1922. ההורים שלו הגיעו מרוסיה ופולין לארצות הברית בשנת 1909.

איימי ברברה ווילסון, נולדה בשיקגו ב1935. המשפחה שלה הייתה בארצות הברית משנת 1880.

לפני זה הם עברו מרוסיה.

 

סיפורים מבית סבתא, שאימי מספרת לי: ביתי היה בית יהודי אבל לא דתי. אנחנו שיחים לבית כנסת רפורמי.

אני למדתי בבית ספר של הבית כנסת בימי ראשון למדנו על האנשים היהודים, החגים ומכיתה ה' למדנו עברית.

אני אהבתי לשיר ו שרתי במקלט הילדים של הבית כנסת. בגיל 13 הייתה לי בת מצווה ועליתי לתורה.

הורי עשו לי מסיבה גדולה בבית שלנו.

נסענו לכול רחבי הארץ והיה לי ממש כיף. הטיול היה בן שבועיים,שנתיים מאוחר יותר כשהייתי בת 15

חזרתי לארץ עם קבוצת נוער לחודש וחצי, נסענו לכול רחבי הארץ בילינו חודש של למידת עברית באולפן בכפר

גלים (ליד חיפה). אנחנו התחברנו עם נערים הישראלים שגרו בכפר. זו הייתה הקיץ הכי טוב בחיי. אחרי זה החלטתי לגור בארץ אבל לא ידעתי איך אני אעשה את זה.ב1989 קרה דבר עצוב מאוד במשפחתי, אהרון הבן הבחור של

אחותי הגדולה התנגב בקיבוץ יחיים. שם קרתה תאונה הוא נפל מהמבצר שם ומת. בקיץ הזה כול המשפחה שלי טסה לארץ כדי להתאבל אליו ביחד. פגשתי חברים טובים שלו מירושלים רחל וחנן רובינשטיין. הם הפכו לחברים טובים שלי ושמרתי איתם קשר טוב.    כאישה מבוגרת  ב1993 אחי הגדול דיוויד התחתן עם אישה ישראלית או שמה מלכה והחתונה הייתה בארץ בטירת הכרמל. טסתי לארץ וחביתי חינה וחתונה מרוקאיות.אחרי שסיימתי את התואר הראשון שלי בהיסטוריה ופילוסופיה. החלטתי ללמוד רפואה בארץ ורציתי להיות  פסיכיאטרית. הגעתי לטכניון.התקשרתי לחנן ורחל לספר להם את החדשות הטובות שלי. אמרתי לחנן: "אני באה לארץ ל4 שנים".

הוא אמר לי: "לא את באה לכול החיים". הוא צדק. בשנה הראשונה של הלמודים ברפואה פגשתי את בעלי לעתיד בחדר כושר בטכניון. תמיר כהן מראשון לציון למד הנדסת מכונות והיה גדול ממני בשנה וחצי. לתמיר הייתה משפחה מגובשת וחמה. אחרי שנתיים של קשר החלתנו להתחתן. החתונה הייתה ב1999  אני החלטתי סוף סוף להישאר בארץ ועשיתי עליה רשמית בשנת 2000 .