מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בפברואר 1949 כשאבי היה חייל, היה לי אז כבר אח בכור. חיינו בטורקיה בעיר שנקראת אנטקיה.

החיים היו סבירים, אך שבשנת 1948 הוקמה מדינת ישראל ומשפחתנו היו ציונים בעקבות מלחמת העולם השנייה הייתה כבר מחשבה לעליה לארץ ישראל, לאחר ההבטחה בצבא טורקיה שהוא ישרת קרוב לבית ומאחר שהיו שני תינוקות וההבטחה לא קוימה תמורת תשלום ששולם, המשפחה החליטה בו במקום לברוח לארץ ישראל כולל אבי וכל המשפחה ללא סבא מצד אבא וסבתא עלתה עימנו, סבא שלי לא עלה מפני שהוא תכנן את הבריחה והוא רצה למכור את כל הרכוש ואז הוא גם ניתפס על ידי השלטונות הטורקים מאחר שאבי לא חזר לצבא מחופשה, את סבי אסרו שנתיים בכלא ולא פצה פה הוא יצא מהכלא לאחר השנתיים ברח לישראל כשהוא הגיע למשפחה מצאנו אדם אחר שבר כלי,  לצערנו לאחר 10 שנים הוא נפטר בגיל 62.

במהלך העשר שנים האלו החיים לא היו קלים גרנו במעברה (שהבתים היו בנויים מפחונים) חורף קר ובקיץ מאוד חם נולד אח נוסף ובחורף מסוים, כשהייתי בן 2-3 ביום חורפי רוחות וגשם באמצע הלילה כשכל המשפחה ישנים, היה שם רעש חזק ואמי ואבי התעוררו בבהלה ולא הבינו מה קורה. כשפקחו את העיניים מצאו את הבית ללא גג הגג פשוט נעקר מהמבנה ועף החוצה נשארנו עם בית פרוץ ופתוח לגשמים ואז בשכונה אנשים התעוררו לשם הצעקות וניסו לעזור לנו.

לקחנו כל מיני דברים שלא יירטבו מהגשמים לכיוון המטבח מפני ששם היה עדיין סגור והמשכנו את הלילה אצל השכנים וכל אחד הלך לשכן אחר ולמחרת הגיעו מהצבא והעירייה ותיקנו את הגג, לא היה אפשר לקנות מצרכים לאוכל בכסף, כל משפחה לפי מספר הנפשות קיבלו תלושים שנקנו בכסף, והיה צורך להסתדר עם כמות המצרכים שנתקבלה, אמי הייתה מאוד מסודרת וידעה לבשל אוכל בצורה כזו שהיה מספיק לכולם.