מאגר סיפורי מורשת

שמי גילה יצחק, נולדתי בשנת 1946 במושב רמות נפתלי. מקור השם שלי, הוא ניתן לי על של סבתא שלי שבאידיש  קראו לה "פריידה".  בעברית זה שימחה או גילה. שם המשפחה שלי זה איזנברג אבל אחרי שהתחתנתי שמי המלא שונה לגילה יצחקי. השם יצחקי ניתן בארץ להוריו של סבא שהיה מהמעפילים שהגיעו בזמן שלטון האנגלים לארץ ישראל.

 

נולדתי בישראל, בגליל במושב רמות נפתלי בשנת 1946 לפני קום המדינה. באותו זמן שלטו בארץ האנגלים. בגליל היו הרבה  ישובים  ערבים  ומעט יהודים. מנהיגי  היהודים  רצו  להקים  ישובים יהודיים. אבא  שלי, משה איזנברג, שהיה בחדרה עבר לגליל וביחד עם חבריו הקימו את רמות  נפתלי.

 

הערבים בסביבה הציקו לישוב החדש. לאבא שלי הייתה  סוסה שקראו לה גלילה שאיתה הוא שמר על הישוב ועל העדר. כשגברה  המלחמה  החליטו  להרחיק את  הילדים והאמהות ואת  העדר בשעות הלילה בעזרת חיילים למקום יותר בטוח. לאחר המלחמה קמה מדינת ישראל ומשפחתי חזרה לחדרה.

 

את ילדותי עברתי בחדרה שהייתה כבר מושבה נעימה. כולם הכירו את כולם גרתי בשיכון הוותיקים על יד בית ספר "ארלוזורוב" בו למדתי כמעט את כל מה שאני יודעת. היו לנו מורים מצוינים. אני וחברותי היינו בתנועת "השומר הצעיר" והיה כיף. גדלתי במשפחה שמחה.

 

לאחר שהתחתנתי נולדו לי שלושה ילדים ויש לי שלושה נכדים בחדרה ואחד בתל אביב. 

 

"רמות נפתלי הוא מושב באזור הצפון ליד הגבול בין ישראל ללבנון והשייך למועצה אזורית מבואות החרמון. היישוב נקרא כך משום שהוא ממוקם בהרי נפתלי בתחום נחלת שבט נפתלי. היישוב הוקם בשנת 1945 על ידי פלוגת פועלים חקלאיים "בני פלד" שנשלחו על ידי המוסדות הלאומיים לשם שמירה על הקרקע והכשרה לעיבוד חקלאי. עם תום מלחמת העולם השנייה עלתה למקום זה קבוצה ראשונה של חיילים משוחררים משני ארגונים, "וינגייט" ו"המתנדב", אשר התארגנו להתיישבות עוד בטרם היותם בצבא, ואשר התאחדו לארגון אחד". ויקיפדיה.

 תשע"ו, 2016