מאגר סיפורי מורשת

שמי חיה דרעי, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם אביבה דרעי, מקשיבה לסיפוריה. אביבה נולדה בעיר מרקש במרוקו בשנת 1954 ועלתה לישראל כתינוקת בגיל שנתיים, בשנת 1956.

אביבה מספרת:

"נולדתי במרוקו בעיר מרקש בשנת 1954. (לצערי אין לי תאריך לידה מדוייק) יש לי 6 אחים: 2 בנים ו  – 4 בנות. בגיל שנתיים עליתי יחד עם כל משפחתי לארץ ישראל, בגלל שפחדנו מהערבים. אני הכי קטנה מבין האחים כך שכולם התייחסו אליי, פינקו אותי וקנו לי הרבה מתנות.

עם עלייתנו ארצה. גרנו בכפר מנחם, תקופה קצרה ומשם עברנו לקיסריה למספר שנים, לבסוף התמקמנו בקריית גת עד עצם היום הזה. הבית בקריית גת זה הבית שגדלתי בו וגם זה הבית שאני זוכרת. לבית היו שלושה חדרים והוא היה בקומת קרקע עם הרבה עצים בגינה.

קריית גת

"קריית גת הוקמה בשנת 1954 כמעברה. שמה של העיר הוא תוצאה של זיהוי מוטעה של תל עירני עם העיר הפלשתית גת. כיום מקובל לזהות את גת הפלשתית עם תל אל-צפי (תל-צפית), כ-9 ק"מ צפונה לקריית גת. שנים אחדות לפני כן, במלחמת העצמאות, היה שטחה של קריית גת חלק מכיס פלוג'ה. העיר שוכנת על אדמות העיירה הערבית אל-פאלוג'ה, והכפר עיראק אל-מנשייה, שתושביהם עזבו אותם במלחמת העצמאות, ולא הורשו לחזור לבתיהם. בקרבת העיר נמצאצומת פלוגות, הנקראת על פי השם הערבי "פאלוג'ה". (ויקיפדיה)

למדתי בביה"ס "עליות" וכמו כל תלמידה ממוצעת כיום כולל בגרות ו 12 שנות לימוד.

בחגים ובשבתות היינו נפגשים, כל האחים והאחיות והיינו אוכלים מאכלים טעימים, האוכל שהייתי הכי אוהבת הם העוגיות של אמא עם השקדים, עד היום אני זוכרת… השירים שזכורים לי מימי ילדותי הם שירי ילדות שגם היום שרים, כמו: 10 אצבעות, נומי נומי וכו'.. אהבתי מאוד סריגה, בתור ילדה אהבתי לסרוג והייתי סורגת לאנשים. אהבתי גם לשחק עם חברות, יש כמה חברות שלא אשכח, כמו זהבה – שהייתה החברה הכי טובה, רחלי ושרה. כשבגרתי עבדתי בכרמים של ענבים עד היום.

בשנת 1968 הכרתי את בעלי ומיד התחתנו, החתונה הייתה באולם לכיש. בגיל 18 ילדתי כבר את בתי הבכורה.

הזוית האישית

חיה דרעי: הייתה לי הזכות להקשיב לסיפוריה של אביבה דרעי במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

אביבה: אני אוהבת לבלות עם המשפחה והנכדים המתוקים שלי ולהכין להם מאכלים מיוחדים ממולאים, שניצילים, פלפלים.