מאגר סיפורי מורשת

שמי רחל גולדברג לבת משפחת דוב למרדכי ונעמי. נולדתי בבית חולים בלינסון בפתח תקווה בישראל. ההורים עלו מפולין בשנת 1932. הם היכרו במגדיאל שם נשאו והיו בין מקימי המושבה מגדיאל.

למדתי בבית הספר יסודי במגדיאל ובתיכון למדתי ב"בר – אילן". הדרך הייתה קשה כי הלכתי וחזרתי ברגל כי לא היו אוטובוסים. את הזיכרונות מבת המצווה אני זוכרת כמאורע חשוב בחיי. הורי היו בלי אמצעים ועשו כמיטב יכולתם להנעים לי את המאורע המשמח. עד היום אני מצטערת שלא הלכתי לבני עקיבא שהיה בכפר סבא בגלל המרחק. יש לי שלוש אחיות אסתר, מרים וחנה שגרות בכפר סבא אני היחידה שבכוחות על אנושיים למדתי בתיכון "סמינר למורים" בערב ובבוקר עבדתי כסייעת בגן ילדים וכך יכולתי לממן את לימודי ולעזור בפרנסת המשפחה. לצבא לא הלכתי כי אז לא היה שירות לאומי ולכן סיימתי את לימודי בגיל מאוד צעיר והתחלתי לעבוד כגננת במגדיאל.

ההיכרות עם בעלי ז"ל

בשנתי הראשונה בשיכון "גיל עמל" כל בוקר חיכיתי בתחנה לאוטובוס שייקח אותי לעבודה. מידי יום היה ניגש אלי אדם בשם מישל'ה ושאל אותי: "מתי אשתה בחתונתך?" אמרתי לו אל תדאג בבוא הזמן אזמינך לחתונתי. ומקץ כמה חודשים הוא חגג לבנו בר מצווה ואני והורי הוזמנו לבר המצווה. שם ראה אותי בן אחותו והוא התחיל לברר עלי ויום אחד הוא הופיע עם אמו לבוש בגדי צבא (הוא שרת בצבא בקבע) מצאנו חן אחד עם השני. אבל לרוע מזלי אבי לא הסכים כי הוא היה חילוני אבל הבחור הבטיח שישמור שבת ושילדנו יקבלו חינוך דתי. בעלי שלמה ז"ל נולד בפולין בעיר חלם (עיר רחמים), הוא היה ניצול שואה ועלה לארץ בשנת 1949, יתום מאב בן לסבתא זהבה ולאח יהודה.

נישאנו בתאריך 25.8.1959 הקמנו משפחה לתפארת 4 ילדים שני בנות ושתי בנות היה לנו נחת מכל המשפחה: ילדים, נכדים ונינים היינו נשואים 58 שנים. לאחר מאבק במחלת הסרטן נפטר בעלי שלמה ז"ל.

הזוית האישית

הלל: אני מאוד נהניתי מהתכנית, למדתי על העבר של סבתי, אני רוצה להודות לה על השקעת הזמן ולכל מי שהיה בתכנית.

סבתא רחל: אני מאוד נהניתי מהתכנית, בעיקר כי ביליתי עם נכדתי. זו הייתה חוויה של פעם בחיים. תודה רבה.