מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

תיעוד של סבא יצחק לחמנוביץ'

אני וסבא במרינה.
סבא , הבכור ואחיו הצעירים .
סבא שלי אדם צנוע, אדם שמח בחלקו

סבא נולד בתאריך 4.9.1946 ועלה לארץ בשנת 1949, בהיותו בן שלוש שנים. כשאביו של סבא בא לארץ, הוא לא ידע כלום. הוא בנה משאית מחלקי חילוף של הצבא האנגלי באזור כביש גהה והחל לעבוד בבניית הכביש לבאר שבע. הוא חזר הביתה פעם בשבוע וסבא היה ילד קטן. אחר כך הוא קיבל עבודה ב"אגרא" ברמת השרון – אגודת חקלאים, הביא להם חומרים להכין אוכל לפרות, כבשים, הוא היה נהג והוביל מזון.

בבית  שבו הוא גר היה חדר אחד, שירותים ומטבחון. הוא היה בן שנתיים וחצי וגר עם ההורים שלו והאחים של ההורים גרו איתם מספר שנים. בשנות החמישים הם הגדילו את הבית והוסיפו עוד שני חדרים. אחיו נולד בשנות החמישים. הבית קיים עד היום והם לא עברו מעולם דירה, רק כשסבא התחתן עם סבתא. סבא מספר שהוא ישן עם אחיו באותו חדר על מיטה נפתחת בסלון עד גיל תשע עשרה. אימא של סבא לא עבדה מחוץ לבית, היא ניהלה את משק הבית, גידלה ברווזים, תרנגולות, ירקות וטיפחה ערוגות של תפוחי אדמה.

סבא זוכר שהלך לגן ולא תמיד רצה להיכנס לגן בבוקר, כי הוא לא ידע עברית. בבית הם דיברו צ'כית ויידיש. רק בשלב מאוחר יותר דיברו עברית, בערך בהיותו בגיל חמש. סבא זוכר שבבית הספר הוא למד אנגלית וצרפתית.

היה הכי חשוב לדאוג לאוכל בבית. סבא מספר: "הוריי אנשים ששרדו את השואה. בצעירותי עזרתי בבית קצת לסדר את המיטות, לפעמים האכלתי את החיות, היו לנו 500 עופות, לאימא שלי לא היה כוח. הייתי בן עשר בערך, היינו קמים בבוקר מוקדם לתפוס אותם כדי למכור אותם. אהבתי לשחק בחוץ עם חברים מחבואים, תופסת, קלאס וגם בכדור. אני זוכר כשחזרנו מבית הספר בצהריים אחי ואני שיחקנו בחצר. בערב נהגנו לאכול יחד ארוחת ערב. זכור לי שלא כל יום התקלחנו. ימי הולדת לא חגנו כלל. לא שיש דבר כזה. בר מצווה חגגו לי בחצר, היה יפה  ממש כל המשפחה, בני דודים הגיעו, כולם באו לשבת, אמי הכינה אוכל. ההפטרה היית מפרשת "כי תצא", ספר דברים. אני זוכר ששמרנו על המסורת היהודית, כל שבת היינו בבית כנסת, היינו דתיים לא חרדים.

הייתי תלמיד טוב. קיבלתי "מעולה" במתמטיקה בשנה אחת. למדתי באוסישקין ברמת השרון וסיימתי במחזור כ"ז. בתקופתי היה רק רדיו, היינו דופקים עליו כדי שיעבוד. שמענו חדשות, קצת מוזיקה.. טלוויזיה הייתה רק כשהתחתנתי בשנת 1969.

לאחר נישואיי עבדתי כמחסנאי ב"אגרא", אחר כך בחברה לציפוי אלומיניום, הייתי איש תעשייה. הייתי גם מחלק מזון בחברה מטע, היה לי סדר יום קבוע.

הזווית האישית

איתי: למדתי מסבא שלי על החיים שלו, על הילדות שלו ברמת השרון. סבא שלי אדם צנוע, כילד וגם כמבוגר אף פעם לא התלונן, אדם השמח בחלקו. איש משפחה. כילד הוא היה ילד טוב, שעוזר בבית ומכבד את הוריו. בן בכור לניצולי שואה. זכיתי לבלות איתו ולמדתי על השוני שנובע מהדורות שלנו.

מילון

שואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945. פשעים אלו בוצעו על ידי גרמניה הנאצית בהנהגתו של אדולף היטלר, חברי ותומכי הנאצים, עוזריהם, משתפי פעולה ושלטונות בעלי בריתה, כשתכליתם הייתה בהתחלה פגיעה במעמד היהודים וגזילת נכסיהם וזכויותיהם, ובהמשך, בעיצומה של המלחמה, השמדתם השיטתית של כל בני העם היהודי (הפתרון הסופי). מספר הנרצחים היהודים בשואה וכתוצאה ישירה ממנה נאמד בכשישה מיליון. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אני זוכר ששלחו אותי לגן ולא רציתי להיכנס כי לא ידעתי עברית“