מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

תהפוכות החיים

רועי וסבא
בטיול להונגריה
מרדיפה לתקומה

תהפוכות החיים

שנות מלחמת העולם השנייה היו בבחינת כאוס ליהודי אירופה ובכללם הורי אשר מצאו אחד את השניה מחוץ לגבולות ארץ מולדתם.

אבי, ברח מעיירת מולדתו "ביאלה פודלסקה" אשר בפולין, בה למד ב"חדר", גדל במשפחה חרדית בת שמונה נפשות, בן לרב ושוחט העיירה. עם כניסת הנאצים לפולין הצליחו אבי ואחיו הגדול חיים  להמלט כאשר מזוודה ובה מעט בגדים , טלית, תפילין וסידור מצויים בה. במהלך הבריחה נגנבה המזוודה על תכולתה, חיים נתפס והוצא להורג כמו שאר המשפחה. אבי המשיך את מנוסתו עד לעיר טשקנט שבאוזבקיסטן.

אמי נולדה בעיירה סילישצ'י ( selyshche ) ליד העיר קוסטופול אז פולין וכיום שייכת לאוקראינה. בפרוץ המלחמה  בגיל 18 ברחה אימי יחד עם אחותה הצעירה  ואימם מפולין לכיוון גבול ברית המועצות. תלאות הדרך ותנאי מזג אויר קשים גרמו למות האם. שתי האחיות נאלצו להמשיך דרכן לאחר שקברו אותה אי שם באמצע הדרך במקום לא נודע. שתי האחיות חיפשו היכן יוכלו למצוא מקור פרנסה וכך המשיכו דרכן מרחק של כ- 5,000  ק"מ עד לטשקנט שבאוזבקיסטן.

אבי היה אומן והועסק כצייר ותפאורן להצגות בטשקנט ואימי עסקה בחקלאות למחייתה. המפגש ביניהם הוביל לחתונה.

img-20170211-wa0018
פסלון מעשה ידי אבי- סבא רבא של רועי

כשנה לאחר מלחמת העולם השנייה נולדתי בנאמנגאן כ- 250 ק"מ מהעיר טשקנט. בהיותי כבן שנתיים החליטו הורי לעלות ארצה במסע דרך פולין ועד העיר מרסיי שבצרפת. הפיתוי להשאר בצרפת היה גדול, אך העדר שפה ואפשרויות הכניסה ארצה לאחר מלחמת השחרור הפכו למעשיות, גברו על הפיתוי.

המעבר משימוש בפולנית, רוסית ואידיש לעברית לא היה פשוט במיוחד בתהליך השילוב בגן הילדים. ככל שנטמעה בי השפה העברית וחשתי עצמי כצבר, כך גברו לחצי על הורי לדבר רק עברית. אבי כתלמיד ב"חדר", נחשף לשפה העברית וכתביה ואילו אימי נאלצה ללכת לאולפן על מנת ללמוד עברית. יכולותיו הורבליות בעברית אפשרו לאבי לפרנס את המשפחה כצבעי ולוותר על כישרונותיו וכישוריו באומנות.

בהיותי בן חמש נוספה למשפחתנו אחותי כצברית ללא רקע גלותי שהיה מנת חלקי. בהגיעי למצוות נחשפתי לראשונה להשפעת השואה על אבי. אף שהיה תלמיד ב"חדר", גנבת מעט מתשמישי התפילה שהיו ברשותו בבריחתו והשמדת משפחתו ויהדות אירופה, הפך לאדם שאינו מאמין בקיום אלוהים. מאז ועד עלייתי לתורה לא דרכה כף רגלו בבתי כנסת אף ששמר על מסורת חגי ישראל מתוך גישה אידיאולוגית של מסורת ישראל. בעת עלייתי לתורה רק אז גיליתי שאני בן למשפחת כהנים וחלה עלי חובת ברכת כהנים אותה למדתי מאוחר יותר. כמו יהודים רבים שונה שם המשפחה מכהן לזינגר כמנהג זהירות של אותם ימים.

כמנהג רוב ניצולי השואה לא נהגו הורי לחלוק איתי או לספר את שעבר עליהם ועל משפחתם בעת השואה, גם תשובותיהם היו לקוניות בעת שנשאלו. אבי נפטר בשנת 1983 ממחלה ממארת בגיל 65 שנים. אימי נפטרה בשנת 2013 ממחלות זקנה בהיותה בת 89 שנים.

עם סיום לימודי התגייסתי ל צ.ה.ל, כלוחם בחטיבת גולני.

תקופת המיתון הגדול  בשנים 1966/7 החלה מיד עם שחרורי מ צ.ה.ל. תקופה בה צעירים רבים היו חסרי תעסוקה, למרות זאת התקבלתי לעבודה בתע"ש במחלקה לייצור מיכלי דלק של מטוסים וטנקים. מלחמת ששת הימים פרצה כשנה לאחר שחרורי, נקראתי למילואים ולחמתי בגזרה הירדנית והסורית.

לאחר המלחמה פניתי ללימודי הוראת נהיגה, בה עסקתי משך שתים עשרה שנים ועד גמר לימודי לתואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה.בתקופה זו הכרתי את אשתי לעתיד אותה נשאתי לאשה בשנת 1970. הכרתי את אשתי בשנתה הראשונה ללימודיה בעבודה סוציאלית והתחתנו בהיותה סטודנטית בשנה השלישית ללימודיה.אשתי המשיכה לימודיה לתואר שני בעבודה סוציאלית וכן תואר בפסיכותרפיה. בשנת 1972 נולד בנינו הבכור, וכעבור שנה פרצה מלחמת יום כיפור ושוב נקראתי בצו שמונה ליטול חלק במלחמה. בתום המלחמה המשכתי עבודתי כמורה לנהיגה ובמקביל התחלתי לימודי באוניברסיטת חיפה. בשנת 1975 נולד בנינו השני ובשנת 1978 ביתנו בת הזקונים.

בסיום לימודי התואר הראשון נקראתי על ידי מנהלת המחוז של משרד הרווחה בחיפה ונתבקשתי לקחת לידי את ניהול קידום ופתוח המחלקה לשרותים חברתיים בחדרה. בקשה זו חייבה את העתקת מגורנו מחיפה לחדרה. במסגרת עבודתי השלמתי את תארי השני במנהל שרותי רווחה.

אשתי עסקה בעבודה סוציאלית במסגרת שיקום שכונות בחדרה וכעבור שנה עברה לשמש כעובדת סוציאלית במרכז להתפתחות הילד בבית חולים הלל יפה. בשנים עשר השנים בטרם יציאתה לגמלאות ניהלה מעון לאנשים בעלי מוגבלות שכלית ונפשית.

בשנת 2005 נולד נכדי הראשון לבני הבכור. בשנת 2007 נולדו נולד נכד שני לבני הבכור ונכדה ראשונה לבני השני. בשנת 2009 נולדה הנכדה הראשונה לבתי הצעירה בילדי. בשנת 2011 נולד נכדי השני מבני השני. בשנת 2013 נולד נכדי לבתי הצעירה בילדי.

בסוף שנת 2006 יצאתי לגמלאות מוקדמות מניהול שרותי הרווחה בחדרה והשתלבתי באקים ישראל, בתפקיד מנהל מערך דיור ארצי לאנשים בעלי מוגבלות שכלית. בסוף 2014  מפאת גילי יצאתי לגמלאות מאקים ישראל. בינואר 2015 העתקנו את מגורנו לאזור המרכז.

במרץ 2015 נפטרה אשתי לאחר מאבק של 14 שנים במחלה ממארת, פרק ארוך ומשמעותי בחיי לאחר 47 שנות זוגיות מופלאה.

שיר אהוב: גן השיקמים

 

הזוית האישית

אריק:  אני משתתף השנה עם נכדי רועי, בתכנית הקשר הרב דורי, יחד תעדנו והעלנו את הסיפור, לרועי זו הייתה הזדמנות לשמוע את סיפורי ולהכיר מעשה ידי אבי, סבא רבא של רועי.

מילון

תעש
חברה ממשלתית אשר מייצרת נשק ותחמושת לכוחות היבשה ולמטוסי קרב.

אקים
אקים ישראל היא אגודה לאומית לקימום אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בישראל.

ציטוטים

”" אנא החזיקו את הלפיד המאיר את סיפורי האבות למען הדורות הבאים"“