מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

שמינית של לחם

אני ורחל בבית הקשיש
דגל רומניה ודגל ישראל
סיפורה של רחל קנל

שמי רחל קנל, נולדתי ברומניה בעיר פלושיט בבית יעקב זיו.
 
כשהייתי בת 12, נכנסו הנאצים לעיר פלוישט כדי לרדוף אחר היהודים. באותו היום הייתי בבית הספר והנאצים החלו להפציץ את העיר, נפצעתי ונשארו לי צלקות. לקחו אותי ואת חברי לבית החולים. הודיעו להורים בבית והיה הרבה לחץ. אחרי כמה חודשים נלקחנו אל המחנאות, בהתחלה אני והורי הייינו יחד ואז הפרידו אותנו.
 
 
ארגון גוינט (ארגון צדקה שנועד לסייע ליהודים) לקח אותי ואת אחותי רבקה למחנה בקפריסין, מחנה שהוחזק על ידי הנאצים, והיינו שם שנתיים. בשביל שלא יהיה לנו קר בלילה פרמנו מזרונים מהם סרגנו שמיכות.
בקפריסין הפרידו ביני לבין אחותי, היינו מקבלים כל יום שמינית לחם , ואחותי הקטנה רבקה הייתה בוכה על יד הגדר שהיא רעבה אז הייתי עוטפת את הלחם שקיבלתי בנייר וזורקת לה מעל הגדר.
 
ארגון גוינט הבריח את הבנים מהמחנה בשביל הצבא הישראלי. בשנת 1942 כאשר חוסלו המחנאות נשארתי בקפריסין וחיכיתי שיהיה אפשר לעלות לישראל.
 
בלילה בשנת 1948 כאשר הוקמה המדינה עלינו לארץ ישראל , אותי שלחו לקיבוץ משמר העמק.
 
קיבוץ משמר העמק בראשית המדינה
 
הקיבוץ נוסד ב-1922 על ידי אנשי "השומר הצעיר" שעלו מפולין ומגליציה, חלקם אנשי גדוד שומריה, ועלה לקרקע בשנת 1926.
שם נפגשתי עם אחותי והורי. התחנתי בנתיים ויש לי שני בנים 5 נכדים ונין, כיום אני גרה בתל אביב ואני בת 86. למדתי גננות בסמינר הקיבוצים והייתי גננת בשכונת רמת אביב.
 
כחלק מהתכנית של הקשר הרב דורי הכרתי את הילה שחר שהייתה מדריכה שלי בבית הקשיש. אני מאוד אוהבת את בית הקשיש, אני אוהבת לספר סיפורים ולשחק עם חברי ועכשיו גם הילה הפכה לחלק מחברי ואני נהנתי לחלוק איתה את סיפור חיי.
 
העשרה:
עיר פלוישט, ברומניה: היא עיר הבירה של מחוז פראחובה ברומניה, כ־56 ק"מ צפונית לבירה בוקרשט. נכון לשנת 2011 מתגוררים בה כ- 197,500 איש.
 
תשע"ה

מילון

ארגון גוינט
ארגון גוינט הוא ארגון שנעשה בשביל להגן על היהודים .

ציטוטים

”" אני הייתי עוטפת את חתיכת הלחם שלי בנייר וזורקת לה מעל הגדר."“