מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

שלמה אלכסנדר פרקש ז"ל

קלרה ורומי בפגישה של "הקשר הרב דורי"
קלרה כילדה
שימור והכרת בעל\אב\סבא לנכדים שלא זכו להכירו.

שמי קלרה פרקש, נולדתי בניימצה שבפולין, בשנת 1951, ועליתי לארץ בשנת 1957.

נישאתי לשלמה בתאריך 15.9.1971, בחתונה מפוארת באולמי שושנים בתל אביב עם 500 מוזמנים מכל רחבי המדינה, משפחה, חברים שלי ושלו, אנשי עסקים.

שלמה נפטר בתאריך 13.12.1985, שלמה במותו היה בן 39 אב ל-3 ילדים בגילאים: אלון-12, מיכל-9 ונעם-3.

הילדים זוכרים את האבא, זוכרים את כל הכיף, הנכדים לא זכו להכיר אותו וברצוני שבעקבות סיפורי המצ"ב יכירו, יקירו ויעריכו את הסבא שיכול היה להיות להם. הסבא שלא זכה להכירם, לשחק עימם, לצחוק ולהנות מהם.

שלמה נולד בעיר קארלסבאד שבצ'כוסלובקיה ב-18.6.1946, בן בכור לרבקה וקלמן שהיו במחנות עבודה בהונגריה, שרדו והקימו בית. לקלמן היו אלה נישואים שניים, רעייתו הראשונה ושלושת ילדיהם נספו בשואה.

סבא קלמן היה סוחר בבדים וסבתא רבקה הייתה עקרת בית, בשנת 1947 נולד צביקה, בשנת 1948 עלו לישראל והשתקעו בעיר לוד. סבא קלמן הביא אתו מחו"ל מכונות לייצור גלידה ופתח בלוד חנות לייצורלקניית  גלידהשלגונים [עד כמה שזכור לי מהסיפורים החנות שכנה מול תחנת מ"דא]. החיים היו קשים הפרנסה הייתה חלקית וסבא קלמן חיפש מקורות פרנסה נוספים ומצא חנות בתל אביב בשפת הים, בטיילת, והם עברו לגור בתל אביב באזור התחנה הישנה, שנחשבה בזמנו כמרכז תל אביב. החנות הצליחה ושלמה שכנע את הוריו בשנת 1960 לקנות ביתן מסחרי באשדוד ולייצר גלידה בכמויות מסחריות, גלידות חרמון ובהמשך אף עברו לגור באשדוד.

שלמה, מסיבות בריאותיות, שירת רק שנה אחת בצבא ובהמשך נסע לארה"ב ללימודים גבוהים בקולורדו, באספן, שם למד מנהל עסקים וחשבונאות ושם אף נחשף לקורסים בתחום האומנות בהם הצטיין ועד היום זכורות לנו עבודת הפיסול שלו שהצטיינו ברמה גבוהה.

תחביבו הגדול של שלמה היה הצילום, הוא הרבה לצלם ולהצטלם ואף היה מפתח את התמונות בעצמו במעבדה ביתית. הוא הותיר אחריו שלל אלבומים ומזכרות מצולמות מתקופות שונות מחייו. שלמה היה ידוע באהבתו הגדולה לטיולים, הרבה לטייל בארץ ובמיוחד בעולם, הוא היה איש העולם הגדול, במלואו מובן המילה, איש עסקים מצליח, שטווה קשרים עסקיים וחברים עם אנשים ממדינות שונות בעולם, המיוחד באירופה ללא הבדל דת גזע ומין ועל כך יעידו גם חבריו הרבים בעזה, ירושלים, נצרת וכפרי הגליל.

שלמה וצביקה עבדו והשקיעו המון שעות עבודה במפעל, הגדילו, רכשו עוד ביתנים, מקררי גלידות, הכשירו סוכנים, מכונות חדשות ומתקדמות לעיצוב גלידה, גלידה חמה וקרמבו. שלמה עבד קשה, המון שעות ביממה אבל אהב גם את החיים הטובים, מכוניות פאר, גדג'טים, טכנולוגיה, אוכל טוב [מסעדות], איש משפחה למופת ומשפחתו הגרעינית והמורחבת היו תמיד בראש סדר עדיפותו, כולם מעידים עליו היה צנוע מסור ואמביציוזי.

בשנת 1971 נישאנו, שלמה המשיך לעבוד קשה להגדיל את המפעל. בשנת 1973 נולד אלון הבכור בשלהי מלחמת יום הכיפורים.

בהמשך שלמה הקים יחד עם שותף והמשפחה מפעל ליצור גליליות, מוצרים נלווים לגלידה, מוצרי מאפה שונים, מפעל שהצליח והכפיל מדי כמה שנים את תוצרתו. המפעל מוכר מאוד בארץ ובחו"ל.

שלמה אהב לטייל מדי שבת עם המשפחה שגדלה בינתיים, (מיכל נולדה בשנת 1976), ברחבי הארץ וכמו כן גיחות לחו"ל לעסקים ולבילוים, משחקי כדורסל מכבי תל אביב. שלמה אהב ואהד את הפועל אשדוד בכדורגל, לא הפסיד אף משחק בית ואף נסע לא פעם למשחקי חוץ. למשחקי הבית תמיד צירף את הילדים, למשחקי חוץ צירף את אלון. בשנת 1982 נולד נועם שהצטרף לכל הבילויים המשפחתיים.

שלמה נפטר בדצמבר 1985, ו' חנוכה, ליבו נדם בפתאומיות אור לנר שביעי של חנוכה. חלל גדול נפער בלבנו ובעולמנו, חלל שלא מולא עד עצם היום. לו היה חי היום, היה בן 73 שנים, סבא גאה לתשעה נכדים: אור, ליאב, עומר (הקרויים על שמו), יולי, טל, רומי, דריה, ליה ואגם. שלמה נפטר באמצע בניית בית, וילה באזור יא, וילה מפוארת, גרנו בוילה מספר שנים ולאחר מכן היא נמכרה.

אני מוצאת בילדים ובנכדים קווי דמיון מרובים לשלמה, הגברים במשפחה אוהבים מכוניות, נסיעות במהירות מופרזת, חו"ל, אוכל במסעדות, אהבה לגדאגטים, חידושי אלקטרוניקה וכמובן אהבה גדולה להפועל אשדוד המוכרת כיום גם כהפועל אדומים אשדוד.

בבית מדברים ומזכירים את שלמה בהרבה נושאים וחושבים לא פעם מה הוא היה אומר על הנכדים המתוקים על חוש ההומור שלהם על היכולות שלהם וכמה שהוא חסר ואילו היה, איך היה מגיב.

עקב מותו הפתאומי של שלמה נקלענו לסכסוך ירושה עם משפחתו. המשפחה נשארה מלוכדת ואוהבת.

עם מלוא חצי יובל שנים למותו הופקה החוברת המצורפת לזכרו שהוקדשה באהבה גדולה ובגעגועים אין קץ, תודה לכל המשתתפים בחוברת ולכל מוקירי זכרו, תודה לכל אלה שליוו ומלווים אותנו כל השנים.

חוברת ההנצחה לזיכרו של שלמה פרקש ז"ל

יהי זכרו ברוך!!!

סכסוך ירושה

אחרי מותו של שלמה ז"ל נקלענו לסכסוךמלחמת ירושה עם משפחתו. סכסוך שעבר ונידון בבתי משפט, הדיונים היו ארוכים ומלוכלכים ובסופו של דבר שופטת קבעה שאחיו של שלמה ז"ל, הונו ועשקו את רעייתו וילדיה. זו הסיבה העיקרית שנאלצנו למכור את חלקינו במפעלים.

אירועים משמעותיים אחרי פטירת שלמה

חגגנו לאלון בר מצווה בשנה הראשונה לאחר הפטירה, בפאר והדר באולמי מלון מיאמי. באירוע השתתפו משפחה, כולל משפחתו של שלמה, חברים ושותפים לדרך. העלייה לתורה ושבת חתן התקיימו בבית כנסת זכרון קדושים. חגגנו למיכל בת מצווה באותו מקום. הפעם בני משפחתו של שלמה ברובם לא השתתפו, האירוע היה משמח מאוד ועליז. לנועם שהיה בן שלוש וחצי כששלמה נפטר, חגגנו בר מצווה מפוארת בגני מרוויאס בנס ציונה, עליה לתורה ושבת חתן בבית הכנסת באזור יא ברכת אמליה.

אלון, מיכל ונועם סיימו את לימודיהם התיכונים בבגרות שלמה, שרתו בצבא וכל אחד מהם למד לימודים גבוהים בתחומים שונים. הילדים נישאו, נולדו הילדים, וכל אחד מהם הסתדר בעבודה, בעלי דירות.

לאחר מותו של שלמה יצאתי לעבודה, התחלתי לעבוד במשרד עורכי דין, לאחר מספר שנים עברתי לעבוד בבית משפט, תחילה במדור האזרחי ובהמשך בלשכת ההוצאה לפועל עד לפרישתי לגמלאות.

שמרנו על המסורת ועל החגים, שמרנו על איחוד במשפחה, המשפחה הגרעינית בקשר חם ואוהב. אני מוקפת באהבה ובמסירות מילדיי, נכדי, אחיי ובני משפחתם.

טיול בנות לרומא עם מיכל וטל
מסיבת ברית ללביא אופר

ביום ההולדת של אלון

טיול בווינה עם אלון רומי וילי

 

אני ורומי בווינה

הזוית האישית

קלרה: הפגישות במסגרת קשר רב דורי תרמו לי כאדם, אימא וכסבתא וחזקו את הקשר עם נכדתי רומי. בעקבות הנושא שבחרתי אני יודעת שנכדי וכל מי שלא הכיר את שלמה ז"ל יקרא וידע ויכיר את שלמה ז"ל, תכונותיו ואופיו. אני, ילדי, נכדי ונכדותיי והעולם הפסיד אדם בעל שיעור קומה משכמו ומעלה וזכרו לא ימוש מליבנו לעד.

מילון

גאדג'טים
אביזר טכנולוגי חדשני

ציטוטים

”הוא הרבה לצלם ולהצטלם ואף היה מפתח את התמונות בעצמו במעבדה ביתית. “