מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

שושלת משפחת קומורובסקי

בסיור במוזיאון "אנו" בתל אביב
משפחת קומורובסקי 1980
חיה אלבה קומורובסקי סקלדניק

משפחת פרמן

חיים פרמן נשא לאישה את מיכל והם היגרו לארגנטינה בשנים הראשונות של המאה ה-20 . הם התיישבו במויזסוויל שבסנטה פה. זה היה היישוב היהודי הראשון בארגנטינה על אדמות שנרכשו על ידי הברון הירש. נולדו להם שלוש בנות: פרמינה, מתילדה ואוקה. פרמינה נולדה בתאריך 10.07.1916. פרמינה למדה בבית ספר ממלכתי, ולא סיימה את התיכון, כיוון שהתחתנה בגיל 17 עם משה יואל סקלדניק.

משפחת סקלדניק

בעיר לוצק שבפולין (כיום אוקראינה), נישא מרדכי סקלדניק לשרה זיסמן ולהם נולדו שבעה ילדים. חמישה בנים ושתי בנות. ברבעון השלישי של שנת 1932 כל האחים עמדו לצאת בהפלגה אחת לארגנטינה. כאשר הגיע זמן הנסיעה האח הצעיר יותר, יעקב, חלה בדלקת עיניים, שנחשבה אז למחלה קשה ומאוד מדבקת ולכן נאמר לו שהוא לא יכול לנסוע כעת, רק כאשר יבריא ייסע באונייה הבאה. נשאר עמו האח הגדול, בכדי לצאת מאוחר יותר. משהגיע המועד, כבר סגרו את הגבולות ושני האחים כבר לא יכלו לצאת מפולין. חמשת האחים אשר הגיעו לארגנטינה היו, לפי סדר הגילאים – אהרן, מנדל (מנואל), משה יואל (מוייסס) רוסה ופופה. האחים הגיעו לסנטה פה. שם נישאו והחלו את חייהם. משה יואל הכיר את פרמינה פרמן והם התחתנו. לאחר מספר שנים, עזבו כולם את סנטה פה ועברו להתגורר בבואנוס איירס, הבירה.

שלושת האחים הבנים ובעלה של רוסה (שמואל גולדשמיט) הקימו בבואנוס איירס מפעל למברשות ומכחולים בשם דורפין (Durapin). היה זה מפעל שפירנס את כל המשפחות בכבוד, ובמהלך השנים הצטרף חלק מדור ההמשך לעשייה, עד שבשנות ה- 90 של המאה העשרים, המפעל נמכר.

למשה ולפרמינה נולדו ארבעה ילדים: מרקוס (מוטל'ה), קלרה אלבה (חיה/קוקה), והתאומים רפאל (לוצ'ו) ושאול (ליטו).

באותם הימים פעלה בארגנטינה רשת חינוך יהודי ענפה מאד, דבר שבנוסף להגירה היהודית הנרחבת מאד מאירופה ומאוחר יותר גם מארצות ערב, היוותה גורם לבניית אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם, שבשיאה עלתה על 500,000 איש. מפלגת הבונד, שפעלה בקהילה, נתנה דגש על לימוד יידיש, ואילו המפלגות הציוניות הדגישו את העברית.

למשה ולפרמינה היה חשוב שילדיהם יקבלו חינוך יהודי ציוני, ולכן בנוסף לבתי הספר הממשלתיים, למדו כולם בבית הספר היסודי היהודי "הרצליה", שמייסדו ומנהלו היה אריה זאב טבצ'ניק. לא פלא אם כך, שלאור החינוך שקיבלה, חלמה חיה מילדותה, על עלייה לישראל.

חיה בנעוריה

חיה למדה במקביל בשני בתי ספר תיכון, במשמרת הבוקר בבית ספר ממלכתי ואחרי הצהרים, בסמינר למורים יהודים. עם סיום הלימודים בבית המדרש למורים החלה ללמד עברית בבית הספר על שם ביאליק ואחרי כשנתיים של עבודה כמורה בבית הספר. היא קיבלה מלגה להשתלמות כמורה לבית ספר יהודי. המלגה הייתה של שנת לימודים אחת בירושלים, במכון למורים יהודים בירושלים. הדבר היה בשנת 1962. כבר בסוף אותה שנה רצתה להישאר בארץ, אך בלחץ ההורים חזרה לבואנוס איירס והחלה לעבוד בסוכנות היהודית בבואנוס איירס. אחרי כשנה החליטה לממש את רצונה לעלות ארצה. בשנת 1963 עם הגעתה עברה להתגורר במרכז עולים של הסוכנות בירושלים בשכונת קריית היובל והמשיכה בעבודה במחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, שם הכירה חברה בשם פאני לפטון, והן שכרו ביחד דירה בירושלים.

פבלו וחיה קומורובסקי

חיה הייתה פעילה במועדון של התאחדות עולי דרום אמריקה, שם הכירה את רולי אריה קומורובסקי (לימים קומיי), אשר אמר לה שיש לו אח חתיך להכיר לה, ואכן ערך היכרות בינה לבין אחיו הצעיר פבלו. לאחר שבועיים של היכרות וחיזור, הציע פבלו נישואין לקוקה והיא נענתה להצעה. כבר בסוף אותה שנה, 1966, נישאו.

לאחר הנישואים עברו להתגורר בבית ברודצקי, מעון עולים ברמת אביב. השנה הייתה 1967, במהלכה עברו לנתניה, לדירה חדשה שקנו ברחוב קק"ל 5.

במהלך שנות הנישואין הראשונות, השקיעה חיה את מלוא מרצה בגידול הבנות, ולאחר שיעל הגיעה לגיל 5 חזרה לעבוד, בתחילה כמורה, ובהמשך במשך מספר שנים כמזכירה במשרד עו"ד.

בשנת 1988, החלה חיה לעבוד במשרד החקלאות, במרכז לשיתוף והדרכה חקלאית בינלאומית, במחלקה לאמריקה הלטינית. המרכז הממוקם בקיבוץ שפיים, קיבל משתלמים מכל העולם, שהגיעו ללמוד על החדשנות הישראלית בחקלאות, ותוך כדי ההרצאות והסיורים המקצועיים, ספגו גם מידע רב על יהדות ועל ציונות, ולמעשה בחזרם לארצותיהם, שימשו ומשמשים עד היום כשגרירים של רצון טוב לישראל. חלקם שומרים על קשר חם עם חיה עד היום. חיה יצאה לפנסיה בשנת 2003.

בחתונה של חיה ופנחס קומורובסקי 25.12.1966 

המשפחה בביקור משותף במוזיאון "אנו"

הזוית האישית

הנכדה נגה: נהניתי מאוד בתכנית הקשר הרב דורי עם סבא וסבתא, יש לנו המון חוויות משותפות, במיוחד הטיול למוזיאון. למרות שהיתה שנת קורונה נהנינו מאוד. אני ממליצה לכל מי שיכול, להשתתף בתכנית הזאת. בנוסף, במהלך התכנית למדתי לספור עד 5 בספרדית!

סבתא חיה: החוויה היתה מאוד מרגשת, מקרבת את הנכדים לעץ המשפחתי ולקורותיה של המשפחה והסיפורים… הנכדות שלנו התחילו לשאול עוד ועוד, אמנם הן קרובות אלינו אבל החוויה קרבה ביננו יותר ותרמה לשיחות שונות להתפתח. מקווים שהתכנית תמשיך להתקיים בשנים הבאות. תודה רבה על ההזדמנות שניתנה לנו להשתתף בפעילות כל כך חשובה.

מילון

סנטה פה
סנטה פה (בספרדית: Santa Fe) היא בירת פרובינציית סנטה פה, שבארגנטינה, וממוקמת בצפון-מזרח המדינה וליד הנהרות פרנה וסלאדו. על פי מפקד האוכלוסין של שנת 2001 בעיר יש 369,000 תושבים. במטרופולין של העיר יש כ-454,000 איש, מה שהופך אותה למטרופולין התשיעית בגודלה בארגנטינה. שטחה של העיר הוא כ-748 קמ"ר והצפיפות בעיר היא כ-493 איש לכל קמ"ר. ראש העיר הוא מריו ברלטה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אנחנו מאמינים בריבוי מפגשים משפחתיים שעיקרם נתינה וקבלת האחר“