מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

שורשי המשפחה שהביאו אותי ארצה

סבא אריה והנכדה שרי 06'
אריה מישקין בר מצוה
תולדות משפחת מישקין וקושניר

שמי אריה מישקין יליד '49, עליתי ארצה לבד בשנת 69, אני ילד שלישי מתוך ארבעה למדנו כולנו בבית ספר יהודי תלמוד תורה, והיינו במחנה קיץ, מחנה מסד, בו דיברו עברית והשתתפנו בתנועת נוער יהודית. אחי הבחור סימור לאחר סיום לימודיו ברפואה סיפק שרותי בריאות לבדואים בנגב והמשיך לעסוק במחקר משותף עם רופא' בית החולים הדסה עין כרם שהוא נשאר במונטריאל, אחי הצעיר סטיבן גם הוא רופא שבמהלך לימודיו למד במסגרת לימודי חוץ באוניברסיטה העברית והיום גר עם משפחתו בניו ג'רזי ארה"ב, אחותי פיי למדה לימודי אחות ובעלת חברה  משלה ומתגוררת בטורונטו אונטריו קנדה. ילדיהם פזורים במרחבי קנדה וארה"ב. הורי ג'ון ( יליד קנדה ילד שביעי במשפחה שהיגרו לקנדה מרוסיה ) וסופי (ילידת אוקראינה) היו פעילים ומנהיגים בקהילה בבית הכנסת ותנועת בני ברית והמגבית. אף יצגו את הקהילה בנשף לכבוד ביקורה של מלכת אנגליה.

img_20160415_073718-1
aryeh-08-1
img_20160415_073339-1

במהלך הילדות שלי ושל משפחתי בקנדה ליווה אותנו ברקע את סיפורי המשפחה מהמאה 20 המוקדמות במזרח אירופה במרכז אוקרינה בעיר שנקראת באלתה והסיפורים של משפחת קושניר מצד אימי ששמה סופי ליוו אותנו בילדותנו.

שמעון קושניר

%d7%9a%d7%9a

נולד 1895

 טוביה קושניר

%d7%a3

נולד 1923

מדובר בסיפור טראגי שעברו המשפחה בערך בשנת 1905 כאשר המקומיים הכניסו את הקהילה לבית הכנסת ושרפו אותו עליהם. משפחת סבתי מוניה אימא של אימי נקראו משפחת קושניר הצליחו לברוח ושהו בדרום אוקרינה בעיר נמל אודסה, לפני שעברו דרך אירופה להפלגה ליבשת אמריקה הצפונית והגיעו למונטריאול. במקביל ניצולים נוספים ממשפחת קושניר יצאו לארץ ישראל. שמעון קושניר שהיה חבר ילדות של יצחק בן צבי ודוד בן גוריון לימים היו מובילים בהקמת המדינה ובסוסה לאחר הקמת המדינה. שמעון קושניר ידוע בעיקר כסופר מפרי עטו :"אנשי נבו" סיפור חברי העלייה השנייה. רבים למדו את פרי עטו בבית ספר בארץ בשנות ה50 וה60. אך למעשה מילא תפקידים בחירים בקבוצה האינטימית של דויד בן גוריון בתחומי החקלאות והכלכלה כולל תפקיד אחראי למניעת החרם הערבי במסחר. בניו מוכרים גם הם, הבן הבחור טוביה היה בפלמ"ח שקראו להם ל"ה במהלך בפעולה לסייע ליישובי גוש עציון הם נתקלו ברועה צאן זקן ורחמו עליו כעבור כמה שעות תפסו אותם הערבים והתגלה שהרועה צאן גילה להם והם טבחו את כל הקבוצה. סיפור זה נכנס לתולדות מדינת ישראל וצה"ל כדוגמא לחמלה וליושר של צה"ל שמדריך את דרכנו עד היום. בנו נוסף של שמעון, דוד שהיה מורה להתעמלות ויצג את מדינת ישראל באולימפיאדה בשנות ה50. אורי הבן הצעיר פרופסור בתחום האגרוביולוגי כמו אחיו הבחור בפיתוח גרעיני חיטה . בשנים האחרונות אורי משמש כיו"ר העמותה של המשפחות של הל"ה. ומארגן טקס ממלכתי לזכרם בהר הרצל בירושלים. מכבדים את המפגש בנוחכות של מפקדי הפלמ"ח וממשלה מאותה תקופה. לדוגמה השנה השתתף האלוף הראל ומלפני מספר שנים הנשיא יצחק נבון ז"ל. רוקדים ושרים שירים לזכרם של הבנים המיוחדים שנפלו. השנה שרי דרזנר שותפתי לפרויקט "הרב דורי" השתתפה והתרשמה מאד.

סיפורים הנ"ל ועוד, ליוו אותי בילדות והשפיעו עד מאד להכיר בחשיבות של הקמת מדינת ישראל  ועורר רצון רב לבקר. קראתי בתשוקה את ההתכתבות בין אימי לשמעון , ונודע לי גם על הביקור המיוחד בשנות ה 40, לפני הקמת המדינה של משלחת הסוכנות בראשו דוד בן-גוריון ושמעון וחבריו לבית הסבתא שלי במונטריאל. אני נזכר שהם היו בעלי מכולת ומהסחורה שלהם שלחו כל הזמן חבילות למשפחה בארץ בזמן הצינה שפקד את המדינה בשנות ה- 50.

כך התגשם ביקורי בגיל קרוב ל 20 בו הגעתי לטיול קיץ בחופשה מהלימודים. הוקסמתי מהמראות של מדינה קיימת , עם שמות רחוב על שמם של נביאים ומלכי ישראל ודמויות רבות נוספים מהתנ"ך. כמתנדב בקיבוץ מעגן מיכאל בזמן ארוחת בוקר, בו עבדתי במדגה, ניגשה אלי אישה לא מוכרת ששאלה עם אני אריה מישקין, והודיעה לי במפתיע שאני מוזמן לשבת אצל שמעון קושניר בגבעתיים.

לא ידעתי למה לצפות. והגעתי לבית פרטי קטן עם בוסתן והוקסמתי שוב מהסיור ששמעון ערך לי להכרת הצמחים , פרחים ובמיוחד זני הענבים שגידל. טעמם המתוק זכור לי עד היום. התיישבנו בסוכה בגינה ואט אט הצטרפו כמה מחבריו הקרובים שהפתיעו בזה שהגיעו במכוניות אמריקאיות ואפילו חלק עם נהג. דיברו על חברם דוד ויצחק ופעולותיהם בממשלה. אך לא הבנתי הרבה מהעברית או הנושאים. אך התרשמתי מאוד. ביניהם היה אדם חביב ביותר שהתברר שהוא אברהם הרצפלד, מחלוצי הארץ מייסד מוסדות רבים ובתי חולים ומוכר שרקד בכל טקס פתיחה. אורי בנו גם הוא ערך לי סיור בגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב והכיר לי את נוח נפטולסקי עוד דמות מיוחדת, חוקר אגרוביולוגי שנחשב להיות החבר של המשוררת רחל ושניהם קבורים בבית הקברות לגדולי הישוב בקיבוץ דגניה.

אני חזרתי להמשך דרכי בקיבוץ מעגן מיכאל ודרכי בארץ מלא השראה להמשך השתלבותי במדינה החדשה שלי.

המשך הסיפור של התבססותי בארץ כלל התקדמות להשתתפות באולפן בקיבוץ מעגן מיכאל. הצטרפות לגרעין עולים מבוגרי האולפן והכשרה בקיבוץ בארי בסגנון של העבר בשנות ה40' והקמת ישובי הארץ. אך כעת מדובר בצעירים מארצות צפון אמריקה ואירופה מושפעים מהחינוך ותקופת הזוהר בארץ לאחר מלחמת ששת הימים. אני התחתנתי עם בת בארי, נירה וקסלר, והקמנו משפחה של שלשה ילדים (מאור '76, לירון 77', הילה 81 ') כולם "שוודים קטנים " עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות. עוכבה לימודי האוניברסיטאיים עם גיוסי לצה"ל. ולמרות שחובותיי היו קצרים הספקתי לשרת ביחידה ייחודית של הבדואים בדרום הנקרא: "סיירת גמלים". וחווית את מלחמת יום כיפור . שוב שאני פוגש עולם של הילדות והתנ"ך " בארץ גושן" מעבר לתעלה. גם שמדובר באירועים שקשורים למלחמה נשארו אצלי זיכרונות שלא כל אחד חווה בארץ ובטח לא מקנדה. העבודה שלי כחייל שמסייר כל בוקר ולטייל יתר היום. ביקרתי קרוב משפחה בבסיס של האלוף ברן, מפקד אוגדה של שריון. הוא הדוד של נירה, משה וקסלר, שהיה בצוות של המפקד.

בבואי לבקר, קצין קשר האוגדתי לקח יוזמה והחליט שאני אדבר עם הורי בקנדה שלא שמעו ממני מאז תחילת המלחמה כמה שבועות קודם. יותר מהכל היה משעשע לעבור את כל האישורים של מפקדי האזור וסה"כ ליצור קשר עם הורי מטלפון שדה ולא כמו מסרים בווטסאפ או סלולרי של היום. אחרי שעות של התארגנות למעשה ניתנה לי מעט אפשרויות לספר להורים שבכל זאת התלהבו מהשיחה. אומנם הייתי מעבר "לתעלה", אך סיפרתי שאני בבסיס בבאר שבע ומעבר להגיד שהכל בסדר לא אפשרו לי. גם שהאזינו לשיחה. שוב בתקופה הזו חוויתי עוד מפגש מעניין והזוי במידה רבה בייחס לסיפורי מלחמה המקובלים. בטיולים שלנו באזור שצה"ל כבש במצרים, נסענו לראות איפה החיילים המצרים מהארמיה השלישית, המכותרים. איזה מראה מוזר, אנחנו חיילי צה"ל שכבשנו אותם, למעשה לבושים כמו "שלומפרים" ולא מגולחים והם שמקבלים מזון בפיקוח צה"ל בלבד , לבושים בבגדי "אלף" ומסודרים רצים במבנה של "שלשות". התברר שחיילי האו"ם שסייעו להעביר להם את האוכל דרך האזור שבשליטתנו במקור מקנדה, התפתחה שיחה חברי ביני לביניהם עד כדי כך שהם הזמינו אותי להצטרף אליהם לנסוע בערב לקהיר, בירת מצרים, לערב בילוי. תתארו לעצמכם מה היה קורא לו הייתי באמת מקבל את הצעתם. אני חושב על זה מדי פעם. החבר שלי לטיול, בעצמו נולד בקהיר וגם הוא פיתח שיחה עם החיילים המצרים, ועוד הכיר בין החיילים המצרים אחד שגר בשכונה של בתו שם. מילדותו.

לאחר הפסקת הלימודים שלי בקנדה לפני עלייתי עברתי לתחום של מדעי ההתנהגות 74 סיימתי בהצטיינות בפסיכולוגיה קלינית (79 )באוניברסיטה העברית בירושלים והמשך התמחות ('81 ) בתוכנית ייחודי בפיקוח בה"ח הדסה, עין כרם.

המשפחה הצומחת והרחבה

אני יכול להמשיך לשתף אתכם בסיפור שלי ותרומתי לפיתוח פסיכולוגיה בארץ. לדוגמא תפקידי שלי בהקמת שרותי בריאות הנפש בקופ"ח מאוחדת לאזור ירושלים או בצוות שהקים את החטיבה לפסיכולוגיה רפואית וכד.

אך חשוב לי לשתף אתכם בגאווה ונחת הגדול שהיום לאחר קליטתי כעולה בודד רואה את עתיד המשפחה ודור הנכדים (13) היום בני 12 עד גיל שנה. כולם מקסימים יפים ובעלי אנטליגנציה שכלית ורגשית גבוהה. ולא לשכוח כמה שהם "ישראלים" במהות כמו דור הילדים.

לבן הבכור מאור וחגית אשתו, בעצמם בקריירה מקצועית מיוחדת מאור בהיי-טק וחגית בעלת דוקטורט מהטכניון ועסוקה בפיתוח מקומה של האישה בלימודי מדעים. להם 3 ילדים מיוחדים. נועה בגיל הבת מצווה, אורי בן 9, עידו בן 7. הבת השנייה שלי לירון ובעלה אריק (חברי ילדות ושכנים) גם הם בעלי קריירה מוצלחת, לירון בפיתוח תרופות אלטרנטיביים כמהנדסת ביו -טכנולוגית, ואריק מהנדס בתעשייה אווירית. להם 4 ילדים מתוקים, חמודים, שרי ילידת 2006, נועם יליד '08, גלי ילידת 10', עדן ילידת  16'. הבת השלישית שלי הילה גרפיקאית ובעלה שלומי יכין הי-טקסית , הורים ל3 ילדים מדהימים ומפתיעים, אייל יליד 08', איילת ילידת 10', אביגייל ילידת 12'.

מאז שנת 2002 דפנה (כהן) לוטן, בוגרת מגמת תאטרון מנהלת מחלקת שיווק בתיאטרון החאן שנים רבות. ואנחנו יחד בבניית חיים משותפים לנו ילדינו ונכדתנו. משתלבים בחיי המשפחתי הרחב וקבוע מפגשי חברים אין סופיים, בילויים בחיי תרבות ואמנות רחבים וטיולים רבים ברחבי העולם, דפנה כרקדנית מוכשרת ושנינו שחקני ברידג' כזוג שהיינו תופעה נדירה בעולם השחקנים.

בניה (3): טל לוטן (77') בוגר בצלאל בעיצוב תעשייתי נשוי לשרי בוגרת שנקר, עיצוב אופנה, הורים לשלשה מאד יצירתיים ואתלטים. יובל( 08'), אורי (11') ועמית (14'). רועי לוטן (77') גם הוא בוגר בצלאל במגמת תקשורת ממשיך לבנות את עסקיו המקצועיים גם במנהטן, עדי סופר ( 91') לומדת פסיכולוגיה כעת בקליפורניה, נשואה טרייה לנתי בוגר מנהל עסקים המתקדם בעולם הנדל"ן.

היום, בשונה לשנים הראשונות שלי בארץ במרחק גדול פיזית מיבשת צפון אמריקה והעדר אמצעי תקשורת כמו היום, מתאפשר לנו מפגשים לעתים קרובות יותר בדגש משפחתי ובשילוב בין כל המשפחות בארץ ובחו"ל.

%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa1

הזוית האישית

הדפים הבאים ירשמו בעתיד על ידי שלושת הדורות הנוכחים וממשיכיהם. כפי שמופיע בדברי, משתקף נטיעת שורשים עמוקים ב"ארץ" שהתפתחו ומתפתחים לעומק ורוחב כל שנייה.

מילון

ארץ גושן
אֶרֶץ גֹּשֶׁן היא אזור במצרים העתיקה המוזכר במקרא כמקום מושבם של בני ישראל מירידתם למצרים בימי יעקב ועד יציאת מצרים.

ציטוטים

”"אם אני לא אעשה את זה, מי יעשה את זה ?"“