מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

שולחן השבת

שושנה ירדני עם דניאל ויובל
שושנה ירדני בילדותה
אימי תמיד הייתה מזמינה אורח לשולחן השבת

מוצא משפחתי
סבי 
סבא שלי, שלמה ז"ל, נולד במרוקו בעיר פז.  
 
 העיר פס (פז)
 
אמו של סבי שלמה (קראו לה סימה) עלתה לארץ עם בעלה ושלושת ילדיה הקטנים מתוך הארבעה שהיו לה.
סבי שלמה, הילד הרביעי והבכור, נלקח לאירופה על-ידי ארגון הג'וינט שעזר למשפחות במצוקה, והוא גדל באירופה מספר שנים.
 
 לידתי ושמי
שמי הוא שושנה ירדני, אבל קוראים לי בדרך כלל "שושי" או "שוש". את שמי בחרו לי הוריי. מאחר שהייתי האחרונה בין אחיי, החליטו ששושנה זה שם יפה ובלי שום משמעות. 
נולדתי בירושלים בשכונת "אבן ישראל" בשנת 1941, לאימי ילידת יוגוסלביה ולאבי יליד חברון.
אמי ילדה אותי בבית כמו  את שתי אחיותיי, כמובן בעזרתה של מיילדת.
 
 
  שכונת "אבן ישראל"  בה נולדתי 
 
הוריי  
נולדתי לעדה הספרדית. מאחר שאמי הגיעה מיוגוסלביה, דיברנו בבית בשפת הלאדינו באופן  אוטומטי.  עם אימא  דיברנו בלאדינו, ועם אבא בעברית, כי אבי היה יליד חברון.
  אימי  -אמי האהובה ז"ל, הדמות העיקרית שהשפיעה על חיי, הייתה אישה מאוד צנועה, ויחד עם זה מאוד  
          חכמה ונבונה.
          היא גידלה את 8 אחיי ואחיותיי בנתינה לאורך כל הדרך, וידעה לכוון אותנו, כל ילד לפי כישוריו הוא.
 אבי –  בזמן המאורעות של 1929 אבי ברח מחברון והגיע להוריו  בירושלים, בעיר העתיקה.  
          חבר ערבי של אבי אמר לו: " קח לך את משפחתך ותעזוב מיד את ביתך, כי הערבים מתכוננים הלילה
          להסתער על הבתים של היהודים ולטבוח בהם".  אבי סיפר לשכניו את סיפור הערבים, ולצערו לא כולם
          קיבלו את גרסתו.
         האמת הייתה, שבלילה הגיעו הערבים וטבחו ביהודים. באותו לילה נרצחו 67 יהודים.
 
  בית בחברון אחרי  הפרעות  של 1929
 
 
 ביה"ס היסודי
בילדותי למדתי בבית-הספר העממי "סוקולוב".  לא הייתה לנו תלבושת אחידה, ולבשנו כל ילד לפי יכולתו ולפי מצבו הכלכלי בבית.
אהבתי מאוד את מקצוע ההתעמלות, מלאכה וכלכלת-בית (שזה אומר לעבוד במסעדה של בית הספר: המורה הייתה מספרת לנו על המתכון שנכין באותו יום, ואחר-כך התחלקנו לקבוצות, והכנו- אנו התלמידים- את אותו תבשיל).
 
 
    מכשירי הכתיבה בתקופתנו
 
 
שישי-שבת בבית ילדותי
גדלנו במשפחה מסורתית: אבי תמיד הלך לבית הכנסת בשעות הבוקר ובימי שישי ושבת, כמובן.  
בערב שבת כשחזר אבי מבית הכנסת, היה מתחיל עם זמירות שבת כבר בשער הבית. כל המשפחה התיישבה מסביב לשולחן השבת, ואמי תמיד הייתה מזמינה אורח לשולחן השבת.
באופן קבוע, מאז שאני מכירה את עצמי, המנה הראשונה הייתה דגים, אח"כ מרק עוף, ומנה עיקרית תפוחי- אדמה עם חתיכת בשר או חתיכת עוף.
 לאחר הארוחה התיישבנו גם אחיי וגם אחיותיי, והיינו שרים את כל זמירות שבת.  
 השירים חקוקים בזיכרוני מאז ילדותי ועד היום. אחד השירים הוא "צור משלו אכלנו"  
 
 מלחמת השחרור
 לצערנו , תכף פרצה מלחמת השחרור, כי הערבים לא קיבלו את החלוקה. זו הייתה מלחמה עקובת דם.
 מיטב הבחורים הצעירים שלנו נהרגו במלחמה.
         אחי שלמה, שלחם גם הוא במלחמה, נפל בשבי הירדני בגוש עציון.  כמעט חצי-שנה לא שמענו ממנו
         דבר, ורק אחר- כך קיבלנו הודעה, שאחי בשבי והוא מוחזק בגוש עציון.
         זו הייתה תקופה מאוד לא קלה עבור הוריי.
  
  אחי שלמה
 
 
המזכרת המשפחתית: צמידי זהב
המזכרת המשפחתית אשר רציתי לספר לכם עליה היא או ליתר דיוק הם 4  צמידי זהב מרוקאיים, שהיו שייכים לסבת אמי, שקיבלה אותה מאימה לפני מותה.
סבתא של אמי, סימה, ששמרה את הצמידים כמזכרת מאמה- ענדה אותם על ידה כול חייה, ובזקנתה העניקה אותם במתנה לכלתה הראשונה,  שכמובן -תעביר את זה  לילדיה שיעבירו לדורות הבאים.
זהו גורלם של הצמידים שהם אהובים לכל מי שקיבל ושענד אותם. 
  
 
 
סיפורה/ו  של שושנה ירדני תועד על ידי  דניאל כהן ויובל צוקרמן במסגרת תכנית הקשר הרב-דורי בבי"ס תל"י צפון בירושלים , בשנת הלימודים  תשע"ג (2012-3), בהובלתה של הגב'  מיכל עובדיה.
  עיבוד ועריכה: גב' ורדה ברגמן, מתנדבת בית התפוצות

מילון

מאורעות תרפ"ט (1929)
סדרה של פרעות אלימות ומעשי טרור מצד הערבים תושבי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שהחלו ב-23 באוגוסט. 1929 במהלך המאורעות נרצחו 133 יהודים ונחרבו יישובים וקהילות ברחבי ארץ ישראל. הפרעות התפשטו למחרת (שבת, 24 באוגוסט ) לחברון , שם נערך טבח שבמהלכו נרצחו באכזריות 67 יהודים ובתיהם נבזזו. ‏ התוצאה הייתה מחיקת הקהילה היהודית העתיקה שישבה בחברון מאות שנים. ראוי לציין כי מספר משפחות ערביות הגנו על היהודים, ועזרו להם לברוח מחברון

הג'וינט (אנגלית: joint )
ארגון צדקה יהודי אמריקאי שנועד לסייע ליהודים באשר הם. הוקם בט' בכסלו תרע"ה, 27 בנובמבר 1914. הג'וינט פועל להצלת יהודים הנתונים תחת איום.

ציטוטים

” אמי גידלה אותנו בנתינה לאורך כל הדרך, וידעה לכוון כל ילד לפי כישוריו הוא.“