מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

רק על עצמי לספר ידעתי – רחל

עבודתי עם התלמיד הגבירה את אהבתי אליו
ארץ יפה
תיאור ילדותי במקנס שבמרוקו

שמי רחל אלול נולדתי במקנס שבמרוקו בשנת 1946 בתאריך 26.12.46. קראו לי רחל על שם סבתא מצד אמא. נולדתי בזמן שהאמהות ילדו עם מילדת מקצועית בבית.

השם האמיתי שלי היה rachel – ראסל – ואני מאוד אוהבת את השם הזה גם בגלל שזהו שם מהתנ"ך: רחל אמנו, אמא של יוסף ובנימין. אהובתו של יעקב יותר מהנשים שהיו בחיו.

אמא תמיד סיפרה לי שנולדתי בחנוכה כאשר הייתה עונת החורף. בזמנו רוב האנשים ילדו בבית, בעזרת אישה מקצועית, שנקראה מילדת. ברוך השם רוב הזמן הכל עבר בשלום.

השם רחל הוא שם של סבתא שלי ז"ל מצד אמא, היא הלכה לעולמה בגיל מאוד צעיר. בשביל סבא שלי, שנקראתי על שם אשתו, הייתי יקרה מאוד וחשתי בזאת. בגיל גן הלכתי לגנון של ויצ"ו ולאחר מכן למדתי בבית ספר אליאנס.

משחקי ילדות

כפי שזכור לי נהגנו הילדים בחג פסח לשחק באגוזים חפרנו באדמה גומה וכל אחד בתורו עמד במרחק מסוים וזרק אגוזים לתוך הגומה. מי שהצליח לקלוע בול זה היה הרווח שלו מבחינת הכמות של האגוזים. נהגנו לקפוץ בחבל – זה אומר, ששני חברות מחזיקות בכל קצה והשלישית קופצת מעליו מבלי לגעת בו וגם כן ניתן היה לקפוץ לבד ולספור כמה פעמים אפשר לקפוץ בלי להתעייף. זה היה מאוד משעשע לפי מספר הפעמים. שיחקנו גם במחבואים היו מספיק מקומות מחבוא איפה להסתתר.

חגים ומנהגים

זכור לי מאוד טקס אפיית הלחם בחג פורים. הוא היה בצורה עגולה מקושט ובמרכז הייתה ביצה קשה ללחם זה היה שם: בויוזה. הייתה גם פשטידה עם הרבה בשר בצבע אדום שקראו לה אלמעודה. בחג פסח אני זוכרת, שאמא שלי רצתה שכל דברי זכוכית יהיו מוכשרים לפסח. היא הוציאה אותם מן המזנון וטבלה אותם בתוך גיגית מים עם סבון. לגיגית זו קראו "לבניו" ובה אמא שיפשפה כל כוס וצלחת בנפרד. זה נקרא לעשות ערלה. אצלה היה דבר חובה לפני כל חג פסח, להכין סיד לבן ועם מברשת דקיקה היא סיידה את כל החריצים של הרצפה. זו "עבודת נמלים". קראו לזה בשם "נזרה" זה היה מדהים לראות את זה כאילו רצפה מחודשת. אמא נהגה להכין לקראת פסח רקיקים מתוקים עם מיץ תפוזים וקמח כשר לפסח השם של הרקיקים היה "ראה". אחרי סיום הניקיונות, כשערב פסח היגיע הכל יהיה מבריק.

בחג סוכות זה היה מאוד מרגש לראות כמה אהבה הייתה בין השכנים. כל האבות בנו יחד סוכה ענקית כדי לשבת בה ביחד בחג. בכל ארוחה כל דיירת בתורנות הכינה את הארוחה לסוכה המשותפת.

הזוית האישית

מילון

אלמעודה
פשטידה עם הרבה בשר בצבע אדום

ציטוטים

”שם האמיתי שלי היה rachel -ראסל “