מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

רוזה הדודה בהפתעה

יפה וקבוצתה
יפה וטוליק בן הזוג
הדודה שהתגלתה במקרה

שמי יפה, נולדתי בארץ  ישראל, אמי הייתה עקרת בית, היא גידלה עשרה ילדים. הייתה לי ילדות נפלאה, הורים תומכים, המון אחים והרבה חברים. כולם אהבו להיות בביתם. לנו היה מכשיר טלוויזיה הראשון בשכונה.

גרנו בחיפה בשכונת חליסה, ברחוב הגיבורים. היה זה בית ערבי, גרנו אמנם בצפיפות, אבל זה היה טוב. כולם הכירו אחד את השני בשכונה. התחתנתי בגיל 17 עם ארמונד ונולדו לנו ארבעה ילדים. כאשר הייתי בת 45 ארמונד, בעלי נפטר. לאחר שלוש שנים התחתנתי עם מרדכי – מוטי. לפני ארבע שנים התגרשתי ממוטי. עכשיו אני לא נשואה, אבל יש לי בן זוג ששמו טוליק.

אני רוצה לספר על אירוע, חוויה שהייתה לי בנערותי:

כשהייתי קטנה, בת 12, זה היה בשנת בשנת 1967, יום אחד הופיעה אישה זרה (רוזה), עם שתי בנות קטנות (קטרין ופלורנס) ועם נער (פיליפ).

היא שאלה אותי: "איפה גרה גברת עמרנה?" היא שאלה את השאלה בשפה הערבית. אימא שלי באה ולא זיהתה את האישה  הזרה (רוזה). אמי שאלה אותה: "מי את?" והיא ענתה: "אני רוזה, אחותך."

אימא שלי ידעה שיש לה עוד אחים, אבל היא לא ידעה מי הם? מכיוון שאבא שלה היה סוחר והיה נוסע לכל מיני מקומות. לאשת אביה קראו רבקה, היא הייתה עיוורת והיא התפרנסה בזכות קולה הערב משירה.

כך אימא שלי הכירה אחות שהיא מעולם לא פגשה – את רוזה ואת שתי בנותיה קטרין ופלורנס ואת בנה פיליפ.

 

הזוית האישית

קסם: אהבתי לשמוע על חוויות הילדות של סבתא שלי.

ספיר: היה לי כיף ללמוד עם חברותיי על חייה של סבתא יפה, הסבתא של חברתי.

נטע: נהניתי ללמוד ולשמוע על מה שהיה בעבר.

מילון

אין
אין

ציטוטים

”הייתה לי ילדות נפלאה“