מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

רבנות העוברת מדור לדור

אני וסבא שלמה בביתם בשדמות מחולה
סבא בילדותו בגבעתיים
סיפורו של סבא שלמה רוזנפלד

סבא שלמה רוזנפלד נולד ב-י"ח כסלו תשי"ז, 22.11.1956 ,  מעט אחרי מלחמת סיני, בעיר גבעתיים.

גבעתיים היא עיר חילונית, ביסודם של אנשי העלייה השנייה. המשפחה של סבא הייתה משפחה של ניצולי שואה, שהיו נחושים להתחיל מחדש את חייהם, במדינת ישראל. המשפחה הייתה דתית ציונית, והייתה חריגה מאד בנוף העיר, בגלל תפקידיו של סבא רבא, אליעזר רוזנפלד ז"ל. סבא רבא אליעזר היה שוחט, מוהל, חזן, ומלמד בני מצוות לתורה.  הופעתו הייתה חרדית. סבא אליעזר לבש חליפה שחורה ארוכה, מגבעת וחולצה לבנה, אך עם זאת, שלח את ילדיו לחינוך ציוני, ישיבות תיכוניות ולשירות בצה"ל.

סבא שלמה עם אביו, אליעזר רוזנפלד ז"ל

בבניין שבו גדל סבא, היו משפחות נוספות שההורים היו ניצולי-שואה, חילונים לגמרי, שלא רצו  קשר עם התורה ומצוותיה. כיוון שסבא גדל במשפחה ברוכת ילדים, עם חזות חיצונית של דתיים (פאות ארוכות וכיפה), היו שכנים שהציקו להם, מידי פעם. למשל, פעם בסוכות, שפכו עליהם מים על הסוכה. אך ברבות השנים, בניהם של השכנים התקרבו זה לזה, כאשר הבנות שלהם היו מכינות להם קישוטים לסוכה, ומשלשלות להם אותם, מלמעלה אל הסוכה, ובהמשך דרכן הן נהיו חסידי ברסלב. חוויה מיוחדת של סגירת מעגל, הייתה לסבא שלמה עם שכן נוסף מאותה שכונה ,שבתחילה התנכר אליהם, ועם השנים חזר בתשובה, התקרב והתיידד איתם, ובסוף, נכדתו נישאה לתלמיד של סבא, מהישיבה בשדמות מחולה.

באווירה זאת, גדל סבא שלמה. כך התחנך להתמודד עם מציאות החיים המורכבת במדינה. הייתה לסבא שלמה ילדות יפה ופשוטה, עם חברי ילדות שנשארו חבריו עד עצם היום הזה.

חזנות ומקהלה משפחתית בבית הכנסת

סבא רבא, סבא אליעזר ז"ל, היה חזן בעיר גבעתיים, ובכל הסביבה. מידי פעם, בחג או בשבת, היה מחזן בבתי הכנסת, ואנשים מאד אהבו לשמוע אותו. שירה זאת הייתה מיוחדת, כי סבא אליעזר היה מצרף  את בניו למקהלה כבר מגיל צעיר, והם היו שרים יחד בבתי הכנסת, כמקהלה משפחתית. סבא שלי, סבא שלמה, הצטרף למקהלה זו ושר לצד אחיו הגדולים, כבר מגיל חמש וחצי. עד היום, אנו עוד שרים שירים מסוימים  במשפחתנו, במנגינותיו של סבא אליעזר.

סבי שלמה, וכל אחיו ששרו בילדותם, ממשיכים לחזן עד היום,  בחגים ובשבתות. סבא שלמה, אף מתפלל בתפילות של הישיבה, ובמיוחד בימים הנוראים, כבר שנים רבות.

כמו כן, הם הנהיגו מסורת: בכל חתונה משפחתית, כל האחים שרים יחד את השיר: 'הבן יקיר לי אפרים', במנגינתו של סבא אליעזר. המסורת התחילה עוד בחייו, בחתונת נכדיו, ונמשכת עד היום, בצירוף נכדיו ולאחרונה גם ניניו, לעילוי נשמת סבא רבא, אליעזר ז"ל.

סבא שלמה (במרכז התמונה) עם אחיו, גיסו, בנו ונכדים שהצטרפו למסורת. בחתונת הוריי (אביטל ועתניאל) בשנת תשס"ה

 

סיפורו של חפץ- סכין השחיטה של אבא

סבי בחר בסכין שחיטה של אביו, סבא אליעזר ז"ל  כחפץ משמעותי שגדל עליו. סבא אליעזר היה שוחט, בודק, מוהל וחזן, ועוד בהונגריה לפני השואה- כינו אותו: "כלי קודש".

במקצוע זה הוא המשיך גם לאחר השואה. סבא אליעזר היה השוחט של העיר גבעתיים. הוא שחט בהמות ועופות, אך גם כשפנו אליו באופן אישי,  במיוחד בתקופת "הצנע", היה שוחט גם בבית. היו לו מתקנים מיוחדים, וכמובן סכין מיוחדת חדה מאד וללא פגמים. כי כל סדק דק כשערה, פוסל את הסכין.

לפני כל שחיטה, וגם בזמן השחיטה הוא היה בודק את הסכין עם הציפורן, הלוך וחזור כמה פעמים, כדי שהשחיטה תהיה חלקה וללא עצירה, או לחיצה חזקה מדי. סבי, סבא שלמה, לא רצה להיות שוחט, אך בלימודיו לרבנות למד גם את נושא "אסור והיתר", הכולל את הלכות שחיטה. בתפקידו כרב אזורי בעמק המעיינות, הוא אחראי גם על ענייני הכשרות.

בשנים האחרונות הוא נתבקש על ידי הרבנות הראשית, לפקח על המשחטה במפעל "עוף טוב", שבעמק המעיינות, שם הוא משגיח כיום. כך נסגר מעגל של דורות, וסבא שלמה, חזר לעסוק ולפקח בתחום השחיטה.

מעגל נוסף נסגר בעניין זה, כאשר  סבא רבא, אליעזר, בראשית דרכו בארץ, עבד ביחד עם הרב ורנר, רבה של חדרה, שפיקח על ענייני השחיטה ברמת גן, ואחר כך, בחדרה. בשנים האחרונות, גם בנו, סבא שלמה, נקרא להצטרף לרב ורנר, בפיקוח על מפעל טיב טירת צבי, וכן ב"עוף טוב", כנ"ל.

סכין השחיטה של סבא אליעזר

 

ישיבה תיכונית בכפר הרוא"ה

בשנים תש"ל-תשל"ד: 1970-1974  סבא שלמה זכה לגדול ב'ישיבה התיכונית בכפר הרוא"ה, בצלם של המחנכים הגדולים, הרב משה צבי נריה, זצ"ל, ראש ישיבות בני עקיבא, והמנהיג הרוחני של תנועת הנוער בני עקיבא,  וכן בצילו של הרב אברהם צוקרמן, זצ"ל, מנהל הישיבה ומדריך את בני עקיבא, שנים רבות. הרב נריה היה תלמידו של הרב קוק, זצ"ל, והעביר לתלמידיו "הצברים", מרוחו וממשנתו, בתורת הגאולה של תקופתנו. שם גם שילב לימוד תורה ותיכון, הנצרכים להיות בסיס להשתלבות בארץ, בדורנו.

חוויה מיוחדת הייתה לסבא שלמה, לראות את הרב נריה, גם בשנות זקנותו, כאשר גם הילדים של סבא שלמה למדו אצלו, איך הוא שומר על רוח הנעורים, ובתנועות ידיו של קומתו הנמוכה, יודע לכוון מאות בחורים בזמירות ליל שבת, כאילו הוא בשנות בחרותו

ישיבת הסדר באלון שבות ולימודי רבנות

בשנת תשל"ד- תשמ"ב: 1974-1982, סבא שלמה זכה ללמוד בישיבת ההסדר באלון- שבות, 'ישיבת הר-עציון', המשלבת תורה וצבא מלכתחילה. מרבותיו שהיו מגדולי ראשי הישיבות: הרב יהודה עמיטל, זצ"ל, והרב אהרון ליכטנשטיין , זצ"ל, למד על גודל השליחות של תלמידי חכמים בחיי המדינה, בכל תחומיה, ובפרט בעולם החינוך והרבנות. סבא שלמה למד הוראה, וסמיכה לרבנות, והחליט לעסוק בתפקידים אלה, גם כשבגר. בשלב השרות הצבאי, שימש כחייל ומ"כ בגדוד צנחנים, ובכך גם ראה שליחות, עליה התחנך מאביו, ניצול השואה. האב ראה בזה חובה, שבניו יידעו להגן על עצמם, ועל עם ישראל. אכן, אביו, סבא רבא אליעזר, מימש זאת, וכל ילדיו שרתו כחיילים קרביים, ואף נלחמו ביחד, במלחמות השונות.

בסוף שירותו הצבאי התחתן עם סבתא יעל, שהצטרפה למשימות חייו, וסייעה בידו מאוד, עד היום ב"ה.

התיישבות בקרני שומרון ורב בקיבוץ שדה אליהו

בשנים תשמ"ב- ממש לאחר שאימי אביטל נולדה (השלישית במשפחה), ולאחר שמונה שנות ישיבה בגוש עציון, החליטו סבא שלמה וסבתא יעל, לשלב התיישבות צעירה וחדשה ביישוב קרני-שומרון. באותן השנים שגרו בשומרון, סבא עסק בחינוך כרב- מחנך בחטיבת הביניים, הישיבתית בגבעת שמואל.

לאחר שלוש שנים (בשנת תשמ"ה) הגיעו לביתם בקרני -שומרון נציגים מבית הספר המשותף בשדה אליהו (חנוך פלסר וחוה חורין) שחיפשו מחנך לתיכון הקיבוצי, ויצאו משם עם הזמנתו כרב לקיבוץ שדה אליהו. סבא שלמה היה הרב הראשון בשדה- אליהו ושמש בתפקיד זה במשך קרוב לאחד עשרה שנים. סבא תמיד הרגיש שהוא משרת קהילה ערכית מאד, החיה חיי "תורה ועבודה", במלוא עוצמתם. סבא הרבה לעסוק שם בענייני הלכות- חקלאות בכלל, בקהילה ובענייני  גיור ומצוות התלויות בארץ, בפרט. כמו כן, השתלב בענייני חינוך, בבית הספר האזורי הקיבוצי, בשדה אליהו. תקופה זאת השאירה בו את חותמה, בהבנת אתגרי התורה במדינה בכלל, ובמצוות ההתיישבות, בפרט.

סבא גדל בעיר, במנטליות של עיר, וכשהגיע לקיבוץ פגש סגנון חיים חדש ומרתק. התפעל מאד מהחלוצים שכל חייהם הקדישו לעבודת האדמה, ללימוד תורה ולבניית הארץ. לא כל הקיבוצניקים שמחו לקבל רב לקיבוץ, וכרב ראשון בקהילה סבא  רכש את אמון חברי הקיבוץ, וב"ה נרקמו לו חברויות מיוחדות, עם ותיקים וצעירים כאחד. גם סבא רבא שלי מצד אמא, סבא אהרון ז"ל היה חלוץ שהקים את מושב הזורעים (ליד טבריה), וכשסבא וסבתא שלי עברו לקיבוץ הוא מאד התרגש, שמח ואהב לבוא לבקר.

רבנות אזורית בעמק המעיינות והקמת ישיבת ההסדר בשדמות מחולה

בשנת תשנ"ב, (1992), נקרא סבא להרחיב את פעילותו,  ולהקים את הרבנות האזורית בעמק המעיינות, בה חיים בשיתוף פעולה משקים דתיים, ולא דתיים, וכן מושבים מסורתיים. כך זוכה סבי לפעול עד היום, בתוך ציבור רחב, מגוון וחלוצי של עמק פורח זה.

בשנת תשנ"ו, נתבקש על ידי חלוצי שדמות מחולה, ובראשם דובי טל, ובעידודו של מורו הרב נרי'ה זצ"ל, להקים ישיבת הסדר בשמות מחולה , שתשמש מרכז רוחני ביישוב ובבקעת הירדן כולה. הישיבה, מגדלת בני תורה ותלמידי חכמים, לשליחות בצבא ובאזרחות, ועוסקת בפעילות חינוכית והתיישבותית, ביישוב ובאזור.

כמו כן, הישיבה סייעה בהגדלת היישוב שבו אני גר, ובהקמת יישובים נוספים: רותם, משכיות וברוש, עד לאזרוח שלהם, ואף סייעה בקמת המכינה הקדם צבאית, במשכיות. סבא עומד בראשה של הישיבה מאז הקמתה ועד היום.

מתחביביו של סבא

סבא אוהב ללמוד את התורה בכל מקצועותיה, ולשלב אותם בכתיבה. בשנים האחרונות גם שילב קצת לימודי אקדמיה, וגם אותם משלב ככלים, בלימודי התורה שלו. סבא אוהב מאוד את הביחד עם המשפחה החמודה, אותה הקים עם סבתא יעל, וב"ה זוכים לרוות נחת. תמיד מחלק ממתקים לנכדים, תוך כדי שהם עונים לחידון בענייני תורה, היסטוריה של עם ישראל וכדומה.

סבא אוהב לטייל ברחבי הארץ, ולהכיר את נופיה, אנשיה, וההיסטוריה שבכל מקום. וגם בטיולים סבא מקפיד למלא את זמני הנסיעה, וההליכה בטיול, בחידונים להכרת הארץ ומורשתה. בכל פעם שהוא פוגש מקום חדש, הוא מרגיש יותר שורשיות לארץ.

תחביב נוסף אותו רכש בקיבוץ שדה אליהו, הוא הקשר לאדמה, עבודות גינון וקישוט הארץ. בכל יום שישי סבא מפנה לו זמן משעות הבוקר, ועובד בגינה, ובכך הוא גם מעסיק אותנו הנכדים, לעתים קרובות (ואפילו משלם לנו…).

זכות גדולה ומשמחת בשבילנו לגדול ליד סבא וסבתא.

הזווית האישית

הרב ד"ר שלמה רוזנפלד הוא ראש ישיבת שדמות נריה ורב אזורי של המועצה האזורית עמק המעיינות, מראשי איגוד ישיבות ההסדר בישראל.

נעם וסבא שלמה השתתפו בתוכנית הקשר הרב דורי בבי"ס שק"ד בשדה אליהו בשנת תשפ"א.

מילון

ישיבת הסדר
ישיבה המשלבת לימודים תורניים גבוהים ושירות בצה"ל במסגרת דתית. ישיבות ההסדר הן ישיבות ציוניות המשתייכות לזרם הדתי לאומי, ונחשבות בחברה זו לשילוב בין החובה הדתית ללמוד תורה ולהתפתח רוחנית, לבין תפיסתה את המחויבות לשרת בצה"ל ולהשתלב בחברה הישראלית. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הופעתו הייתה חרדית. סבא אליעזר לבש חליפה שחורה ארוכה, מגבעת וחולצה לבנה, אך עם זאת, שלח את ילדיו לחינוך ציוני, ישיבות תיכוניות ולשירות בצה"ל.“