מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ראיון עם סבתא גבי

אני אחותי וסבתא קוראים ספר
סבתא גבי בכיתה ד'
חייה של סבתי

שמי גבריאלה חנה ארמוזה לבית רוזנבאום. גבריאלה על שם משפחתה של סבתי מצד אבי, שהיה גבריאל. היות שלא היו הרבה בנים נושאי השם, קראו לי גבריאלה. חנה הוא שמה של סבתה של אמי. משמעות שם המשפחה ארמוזה הוא יפה בספרדית ומשמעות השם רוזנבאום הוא עץ שושנים בגרמנית.

נולדתי בעיר ירושלים בתאריך 3/3/1948, טרם הקמת המדינה, לאבי היינץ רוזנבאום ולאימי טוני רוזנבאום לבית פרנקל. לאמי הייתה בת טרם נישואיה לאבי, ושמה יהודית, שנפטרה לפני כשנתיים בגיל 80. כמו כן יש לי אח בשם מיכאל, הצעיר ממני בחמש שנים.

הבניין בו גרתי בימי ילדותי נקרא "בית קדימה" והסיבה לשמו היא היותו העמדה הקדמית של היהודים במלחמת השחרור באיזור. ממולו היו עמדות ערביות, שצלפו צליפות רבות לעבר דיירי הבניין.

הבניין נבנה כמגורי קצינים בריטיים, והוא בנוי בצורה מאוד מיוחדת. הקצינים הבריטים לא הספיקו להתגורר בו, אולם התגוררו בו נציגי האו"ם בועדה שתכננה את תוכנית החלוקה, חודשים ספורים לפני ההצבעה על תוכנית החלוקה בתאריך 29/11/1947. בשלב זה פונה הבניין וחיילי ההגנה השתמשו בו כעמדת מלחמה.

היות שהבניין היה מבודד בסביבה התפתחו בו חיי חברה מאוד מיוחדים (כמו בקיבוץ), הן בין המבוגרים והן בין הילדים. חשוב לציין שמרבית המבוגרים לא היו ילידי הארץ והילדים כן. דוגמה לקשרים מיוחדים היא היחסים בין הילדים הגדולים והקטנים, כשהילדים הגדולים היו לוקחים את הקטנים לביה"ס, שהיה די רחוק, או בניית סוכה משותפת לילדים בסוכות, או קומזיץ בל"ג בעומר. המשחקים ששיחקנו היו מחבואים, תופסת, סטנגה, צעדי ענק, ארץ (השם הירושלמי לקלאס), שמות אוויר (שם ירושלמי לחיי שרה), ג'ולות, אג'ואים (שם ירושלמי לגוגואים), קפיצה בחבל. כל אלה משחקי חוץ. בתוך הבתים היינו משחקים חמש אבנים, משחקי קופסה כגון מונופול (שנקרא אז ריכוז) ועבודות יצירה למיניהן.

חוויה קשה שזכורה לי בילדות הייתה הריצה למקלט במבצע קדש.

בילדותי אהבתי מאוד לקרוא, לפתור תשבצים, לשחק בחוץ עם חברים.

למדתי בבי"ס שנקרא "בדרום" ולאחר מכן שונה שמו ל"בית הספר ע"ש הנרייטה סאלד". בית הספר קיים עד היום. בתיכון למדתי בבי"ס מקצועי על שם סליגסברג, בו למדתי במגמת כלכלת הבית.

האירוע המשמח בגיל ההתבגרות היה חגיגות יום העצמאות במרכז העיר. היו ריקודים, זיקוקים ופלאפל. האירוע העצוב ביותר בגיל ההתבגרות היה מות סבתי וסבי לבית רוזנבאום.

בתום לימודי בתיכון התגייסתי לצבא, בשנת 1966. שירתתי בחיל האוויר בחצרים, בסיס שהוקם בערך באותה תקופה. שירתתי בזמן מלחמת ששת הימים.

מקום העבודה הראשון שלי היה בחנות קוסמטיקה, בה התחלתי לעבוד מיד לאחר השחרור הצבאי. באותה שנה התחלתי גם את לימודי באוניברסיטה העברית בירושלים, בה למדתי מקרא, גיאוגרפיה ופילוסופיה יהודית. כמו כן עשיתי תעודת הוראה והייתי מורה עד לפרישתי בשנת 2010.

מבית הוריי, שהיה בית חילוני אבל חגג את כל החגים, הבעתי את האהבה לחגי ישראל. אין חג שאינו אהוב עליי, אבל אני אוהבת את פורים במיוחד בגלל התחפושות, מצב הרוח הטוב, והיצירתיות בכל תחפושת.

במהלך חיי היו מספר אירועים מכוננים. ביניהם היו רצח קנדי ומרתין לותר קינג בארצות הברית ורבין בארץ, נחיתת האדם על הירח, התפוררות ברית המועצות, מלחמת ששת הימים והשינוי המדיני חברתי בעקבותיה, הקמת המשפחה והולדת ילדיי ונכדי, ולאחרונה מגפת הקורונה, ששינתה את חיינו בתחומים כו רבים.

ילדתי את בתי הבכורה עדי בשנת 1972 ואת אחותה ענת בשנת 1975. לכל אחת מהן שני ילדים, בן ובת. כולנו גרים בארץ.

מאז פרישתי בשנת 2010 נסעתי מספר פעמים לחו"ל: לאירופה, ארה"ב ולמזרח הרחוק. אני כמובן מתכוונת להמשיך כך כשיתאפשר

הוריי לא היו משכילים ובעלי תארים אבל היה להם ידע רב בתחומים שונים. הם היו אנשים סקרנים ומהם למדתי גם את חשיבותה של הלמידה הפורמלית, וגם גילוי עניין וסקרנות בנושאים שונים. הוריי לימדו אותי כמה חריצות חשובה ואי ויתור.

 

 

הזוית האישית

כשראיינתי את סבתא היא הגיעה עם אלבומים של תמונות מעברה, ואנחנו עברנו על כולן. לכל תמונה היה סיפור מעניין מאחוריה, וכל סיפור יישאר בראשי לעוד הרבה זמן. בכנות, סבתא סיפרה את הסיפור שלה מהר ולא הצלחתי לעקוב, וזה היה מעט מלחיץ. חוץ מזה הכל היה מהנה ורגוע, ובקושי היו בעיות.

מילון

בסיס חצרים
בסיס חיל אוויר הממוקם באיזור באר שבע שנפתח ב - 3 באוקטובר 1966

ציטוטים

”הוריי לימדו אותי כמה חריצות חשובה ואי ויתור. “