מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

קשיי עלייה מרומניה וקליטה בארץ

סבתי ואני ביחד בבת המצווה
סבתי בגיל 13
סיפורה של סבתא אניצה

סיפור חייה של סבתי

נולדתי בתאריך 17.08.1952 ברומניה להוריי סאלי ויוסי. הוריי עברו טרגדיה נוראה במלחמת העולם השנייה, במהלך השואה. אמי הייתה רק בת שבע ואבי בן שמונה. במשך כמה שנים הם חיו בגטאות ועבדו מאוד קשה בתור ילדים. סבא שלי עבד במחנות עבודה וסבתי הייתה עם הילדים בבונקר. אחרי תקופה קשה של אמי אני נולדתי ועליתי לארץ בגיל שלוש עשרה.

סבתא אניצה בילדותה

התחלתי ללכת לבית הספר בגיל שלוש עשרה, אבל לא ידעתי לדבר עברית. מבחינה חברתית היה לי מאוד קשה להסתגל בגלל השפה. לאט לאט למדתי את השפה העברית והסתגלתי יפה מאוד מבחינה חברתית, סיימתי את לימודי בהצלחה. התחתנתי בגיל שמונה עשרה ונולדו לי חמישה ילדים מתוקים. כשהילדים גדלו הלכתי ללמוד רפואה והגשמתי את חלומי ונכנסתי לתחום הרפואה.

במהלך השנים נולדו לי עשרים ושלושה נכדים מתוקים. אחת מהן היא נכדתי המתוקה זוהר שגם חלומה הוא גם לעבוד בתחום הרפואה, אין יום שעובר מבלי שאבוא אליהם ואפנק אותם. לפעמים אני גם לוקחת אותם לטיולים.

הזוית האישית

זוהר: אני פשוט כל כך אוהבת את סבתא שלי וגם היא אותי. לי ולסבתי יש קשר נורא נורא מיוחד ואנחנו אף פעם לא ניפרד ותמיד נאהב אחת את השנייה. היה לי נורא כיף לעבוד עם סבתי. היא הסבתא הכי מושלמת בעולם!

סבתא אניצה: היה לי כייף לשבת עם זוהר ולספר את סיפור עלייתי לארץ.

מילון

יאשי
עיר ברומניה

ציטוטים

”צריך להיות תלמידה טובה ולהגשים את עצמי“