מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

קורות חייה של סבתי שרה בן הרוש

איה אייזנשטיין וסבתא שרה
סבתא שרה בילדותה בחיפה
יער הקדושים, ויהודי מונסטיר

שמי שרה בן הרוש. נולדתי בשנת 1953 בבית החולים רוטשילד שבחיפה.

נולדתי כבת שנייה במשפחה, להורי אליהו וויקטוריה פרג'י, אחות ללאון (אריה), שהיו עולים חדשים מיגוסלביה, ניצולי שואה.

למדתי בבית הספר היסודי "שלווה", ובבית הספר התיכון "עירוני ד'" שבחיפה. הייתי פעילה מאוד בתנועת "הצופים" כחניכה וכמדריכה. הכרתי את כל הארץ לאורכה ולרוחבה בזכות הטיולים.

התגייסתי לצבא ושירתתי בחיל האויר כפקידה בטייסת מטוסי קרב, וגם כנהגת של הטייסת. בגלל מחסור בנהגים, נשלחתי לקורס נהיגה מזורז ובזכות כך הוצאתי רשיון בגיל שמונה עשרה.

נישאתי לשלמה (מומי), בחתונה שמחה מאוד, שהשתתפו בה המון חברים, שכנים ומשפחה. יחד הבאנו בן ושתי בנות, והיום אנחנו סבים לתשעה נכדים.

למדתי תואר ראשון במקרא ולשון באוניברסיטת חיפה. בהמשך השלמתי תואר שני בניהול, גם הוא באוניברסיטת חיפה. עבדתי כמורה ללשון ותנ"ך בנהלל ובמצפה רמון.

בשנת 1989 עברתי להתגורר עם משפחתי בגבעת אלה ובשנה זו התחלתי לעבוד ברמת ישי כמורה, ולימים ניהלתי את החטיבה ברמת ישי.

במסגרת תוכנית, הקשר הרב דורי, סיפרתי לאיה, נכדתי על יער הקדושים, והצגתי בפניה שני מסמכים.

יער הקדושים ניטע באפריל 1965, לזכרם של יהודי ביטולה (מונסטיר), ומקדוניה יגוסלביה. היער ניטע בעיר הקודש ירושלים ובו סבי, ויטל פרג'י, התכבד בהסרת הלוט. ויטל, סבי, יוצא מונסטיר – מקדוניה, נבחר להסיר את הלוט בשל היותו הניצול המבוגר מהקהילה, ובשל היותו אב שכול לשני בנים שנספו בשואה.

המסמך הראשון, גלויה שקיבל סבי, ובה הוא מצולם בשני מצבים. האחד, פתיחת היכל הקודש באזכרה השנתית, לזכר יהודי מונסטיר בבית כנסת בירושלים. והשני, לצד האנדרטה ביער בירושלים. הגלויה נשלחה אל סבי על מנת לזכור ולהזכיר לדור ההמשך את אשר ארע.

המסמך השני הוא תעודה של קק"ל שנמסרה לידי סבי, ויטל ולידי על כי נטל חלק בנטיעת היער. התעודה ניתנה כדי לאשר את השתתפותו של סבי בנטיעות, וכדי לתעד המצאות עצים לזכר שני בניו, לאון ויצחק שנספו בשואה.

גדלתי לצד הסיפור על רצח שני דודיי בשואה, חוויתי את תעצומות הנפש של סבי וסבתי, והכמיהה של שניהם לחזור לחיים נורמאליים עד כמה שניתן.

הסבים ביקשו להסיר את העצב מהבית, לטובת שני הבנים שנותרו בחיים, ולטובת הנכדים, כל זאת מבלי לשכוח את הבנים שנספו.

המידע שקיבלתי אודות השואה היה מצומצם מאוד ועד היום חלקים גדולים מסיפור השואה של המשפחה, לא ידוע לי.

 

  פתיחת היכל הקודש באזכרה השנתית, לזכר יהודי מונסטיר בבית כנסת בירושלים.                                                                            

 

תעודה של קק"ל שנמסרה לידי סבי, ויטל, על כי נטל חלק בנטיעת היער לזכר שני בניו שנספו בשואה

הזווית האישית

איה: נהנתי לחקור ולגלות על עברה של סבתא שרה. תמיד שמעתי סיפורי ילדות משעשעים, וכעת היתה לי הזדמנות לחקור לעומק, ולגלות שלא הכל היה תמיד מצחיק. אני מאחלת לסבתא ולי, עוד המון שנים של כיף וצחוק ביחד, ועוד הרבה חוויות משותפות.

מילון

הסרת לוט
חשיפה של משהו שהיה מוסתר.

ציטוטים

”הסבים ביקשו להסיר את העצב מהבית לטובת שני הבנים שנותרו בחיים, ולטובת הנכדים, כל זאת מבלי לשכוח את הבנים שנספו.“